עקבו אחרינומדוע חשוב ללמד את התינוק להירדם בכוחות עצמו, וכיצד עושים זאת?
להירדם לבד
הירדמות עצמאית הינה מצב בו התינוק מושכב במיטתו בשעה שהוא עייף, ומצליח להירדם ללא כל התערבות חיצונית. כלומר הוא יכול להרדים את עצמו ללא צורך בשום חפץ או אצמעי שאינו יכול להשיגו בכוחות עצמו.
לצורך העניין, אפילו מוצץ (לתינוק שעדיין לא לוקח מוצץ לבד) הוא גורם תלות, ותינוק שנרדם איתו בעצם לא נרדם באופן עצמאי.
היכולת של התינוק להירדם בצורה עצמאית היא קריטית ומשפיעה באופן מכריע על יכולתו לישון שינה רצופה.
מדוע?
כי התינוק, ממש כמו המבוגרים, מתעורר בלילה פעמים רבות, למעשה בסופו של כל מחזור שינה. אנו המבוגרים לרוב איננו זוכרים כלל שהתעוררנו, כי ההתעוררות היא קצרה, אנחנו רק מוודאים שסביבת השינה שלנו תקינה, מסובבים את הראש או מושכים עלינו את השמיכה, ומייד חוזרים לישון.
ההבדל בין המבוגר לתינוק הוא שהמבוגר כבר יודע להחזיר את עצמו לשינה בכל פעם שהוא מתעורר, ואם הכל תקין הוא חוזר מייד לישון. התינוק לעומת זאת, בהרבה מקרים איננו יודע לחזור לישון בכוחות עצמו והוא זקוק לעזרתנו.
תינוקות רבים מתרגלים להשתמש בגורמי תלות שונים על מנת להירדם, למשל יניקה, בקבוק, מוצץ, נענוע וכולי. אנו ההורים מרדימים כך את התינוק בכל הרדמה, וכך, כשהתינוק מתעורר בלילה בסוף כל מחזור שינה וסורק את סביבת השינה שלו, הוא מגלה שהסביבה איננה כפי שהיתה כשנרדם בתחילת הלילה – אין לו ציצי / בקבוק / מוצץ בפה, ואף אחד לא מנענע את מיטתו. הוא איננו מרוצה מהתנאים ה"חדשים" וזקוק לאותה משענת שאליה הורגל בכדי להירדם מחדש.
ובשלב זה הוא בוכה וקורא לנו אל מיטתו בכדי לעזור לו לחזור שוב לשינה.
מכאן החשיבות של לימוד ההירדמות העצמאית. תחשבו באיזה מצב התינוק שלנו נמצא – הוא התעורר פתאום בלילה, עדיין מאוד עייף ורוצה לחזור לישון, אבל לא מצליח כי הוא פשוט לא יודע איך להירדם ללא עזרה!
אם כך, אנו יכולים לחסוך לתינוק שלנו תיסכול רב בכך שנלמד אותו כיצד להירדם בעצמו. שהרי התינוק רוצה רוצה יותר מכל לישון בלילה. הוא לא רוצה לבכות. הוא לא נהנה מזה
ללמד את התינוק להירדם בעצמו
אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי ללמד את התינוק הירדמות עצמאית?
- לנתק את התלות של התינוק במשענות. אם התינוק רגיל להירדם בזמן ההאכלה – יש להפריד אכילה משינה. ניתן לעשות זאת למשל ע"י האכלה לפני המקלחת בערב. אם התינוק תלוי בנוכחות הורה עד שנרדם – יש לאפשר לו כעת להירדם ללא הורה בחדרו.
- שיגרת השכבה קבועה - יש לבצע את הפעולות שלפני ההשכבה בשעות קבועות ובסדר קבוע, כך התינוק יודע לצפות ולהתכונן לשינה.
- התינוק צריך להיכנס למיטה כשהוא ער. לא להשכיבו במיטה כשהוא ישן. כך הוא יבצע את תהליך ההירדמות בעצמו במיטתו.
- הקשר שינה חיובי – סביבת השינה של התינוק צריכה להיות נקיה, מסודרת, נעימה ובטיחותית, האורות כבויים, הטמפרטורה נעימה, והאוירה רגועה ושקטה. רצוי שלא יהיו במיטה צעצועים או גירויים אשר יסיחו את דעתו של התינוק ויפריעו לו להירגע ולהירדם.
- בזמן עירות, רצוי שהמיטה לא תהיה סביבת הפעילות של התינוק, בכדי שלא לפגוע בקישור שהתינוק עושה בין המיטה לשינה (כלומר, אם אני במיטה סימן שעכשיו ישנים).
חשוב מאוד להבין שתהליך הקניית הרגלים לוקח זמן ואין אפשרות לפתור זאת ע"י "זבנג וגמרנו". רק בתהליך מסודר והדרגתי ישנה אפשרות להורים ולתינוק להבין את המצב החדש ולהסתגל אליו. השיטות המהירות אמנם נותנות תוצאות מהירות אך לצערנו זה לא מחזיק זמן רב.
בכדי ליישם את העקרונות הללו וללמד את התינוק להירדם בצורה עצמאית ניתן לפנות לייעוץ שינה, בו תוכלו לקבל תוכנית מפורטת וליווי צמוד, עד שהתינוק שלכם יישן טוב, כמו שאתם רוצים, וכמו שהוא צריך.
