המוצרים שלנו
הספר "מהבטן באהבה" מאת ד"ר קרלוס רוזנברג
הספר "מהבטן באהבה" מאת ד"ר קרלוס רוזנברג
69 ₪

מאמרים אחרונים

06/06/2018 8:50
רגשות אשמה אחרי ניתוח קיסרי? א...

תגיות מומלצות

B.O.T BOT VBAC אחרי ניתוח קיסרי אחרי קיסרי איפה ללדת אפידורל אפס הפרדה ביות מלא בית חולים בלוגים בתי חולים גלריית קיסריות דולה דולה לקיסרי דולות הדסה החלמה מניתוח קיסרי הידבקויות היפוך עובר הכנה ללידה הכנה ללידה קיסרית הכנה לניתוח קיסרי הכנה לקיסרי הנקה הריון אחרי קיסרי התאוששות ויב"ק חדר ניתוח חוות דעת טיפול בצלקת טיפולים טראומה יוגה ילד שני יעל רותם לאחר ניתוח קיסרי לידה טבעית לידה קיסרית לידת ואקום ליווי בלידה ליווי רגשי לניאדו לנל"ק לנלק לקראת ניתוח קיסרי מיעוט מי שפיר מלווה בניתוח קיסרי מלווה לאחר לידה קיסרית מעייני הישועה מצג עכוז ניתוח קיסרי ניתוח קיסרי אלקטיבי ניתוח קיסרי חוזר ניתוח קיסרי חירום ניתוח קיסרי טבעי ניתוח קיסרי מתוכנן ניתוח קיסרי פרטי ניתוח קיסרי שלישי סדנאות סיבוכים סיפור לידה עזרה לאחר לידה עיבוד חוויית לידה עיסוי פיזיותרפיה צלקת קיסרי אלקטיבי קיסרי חוזר קיסרי חירום קיסרי טבעי קיסרי ידידותי קיסרי יזום קיסרי מבחירה קיסרי מתוכנן קיסרי פרטי קרניוסקרל קרע דרגה 3 רופא פרטי תינוקות תינוקייה תמונות מניתוח קיסרי תרפיה מוכוונת לידה

סיפור הלידה הקיסרית של שקד

»
»
»
סיפור הלידה הקיסרית של שקד

שם התינוקת: שקד

תאריך הלידה 14.10.2014

בית החולים: תל השומר

משקל הלידה: 3,600 ק"ג

זהו סיפור לידתה השנייה של ס'. הלידה הראשונה שלה, גם היא בבית החולים לת השומר, הייתה לידה רגילה, שהחלה באופן ספונטני בשבוע 41+1 להריון.

הקיסרי תפס את ס' לא מוכנה.

"מעולם לא חלמתי שאלד בקיסרי. לא קראתי על קיסרי וזה לא היה לי בראש. לא הייתי מוכנה לתרחיש הזה."

בשבוע 41+4 ס' נמצאה בעיצומו של מעקב הריון עודף, והגיעה כל יומיים לבדיקות השגרתיות: מוניטור, אולטראסאונד, בדיקת רופא... בינתיים דבר לא התפתח ולא ראו את הלידה באופק, אבל היא לא הייתה בלחץ. אלא שארבעה ימים לפני הלידה, היא הגיעה לבצע הערכת משקל, וההערכה יצאה גבוהה - 4 קילו! במקביל גם התחילו לה צירים, אך הם לא היו סדירים ולכן שחררו אותה. לאחר זמן לא רב הצירים התגברו וס' חזרה לבית החולים עם צירים כל 3-5 דקות.

בבית החולים התחילו בבדיקות בקבלה לחדר לידה, ערכו מוניטור ובדיקת פתיחה הראתה על פתיחה של 2 ס"מ, ללא מחיקה. המיילדת במיון יולדות אמרה שהצירים אינם רציניים, אך למרות זאת, הכאבים דווקא כן היו רציניים.

"בשלב זה כבר אמרתי שאין לי כוח. כאב לי מאוד אבל הרופא אמר לי שאני לא בלידה. הוא לא ידע מה לעשות איתי והלך להתייעץ עם רופא בכיר יותר".

בשעה 21:30 הגיעה רופאה בכירה לבדוק אותה. ס' החלה להתפשט לטובת הבדיקה ולפתע פקעו לה המים בשטף. מיד הפנו אותה לחדר לידה, אך לא היה חדר פנוי עבורה. לכן היא נשלחה למיון יולדות בתואנה שהיא איננה מקרה דחוף.

"כל הזמן הזה המים המשיכו לרדת, ואני הסתובבתי עם חלוק בלבד, בלי תחתונים, ושמתי פד בין הרגליים שיספוג את כל הנוזלים... לאט לאט הצירים התגברו ונהיו רציניים יותר, והשמעתי קולות בגלל הכאבים. כעת העבירו אותי לחדר קבלה במיון יולדות, ושם איפשרו לי להיכנס למקלחת. עמדתי בזרם, שם לפחות הייתה לי פרטיות ואינטימיות... אבל זה לא ממש עזר לכאבים של הצירים"...

ס' כבר סבלה מאוד מהכאבים ולא יכלה לשכב מרוב סבל, ולכן היה קשה לעשות לה מוניטור. תוך כדי כך היא גם הקיאה מידי פעם, וחשה צורך כל השמן לזוז.

"הרופאה שוב באה, ואמרה לי 'את לא בפתיחה'. הייתי עם פתיחה של 3 ס"מ בלבד, אבל למרות הפתיחה הקטנה, כבר אמרתי לאמא שלי שאני צריכה שיש לי קקי... האחות החצופה שהייתה שם זרקה אליי: 'אל תדאגי, אני אתפוס את הילדה'. עדיין לא היה מקום בשבילי בחדרי הלידה ולכן לא יכולתי להיכנס לחדר משלי ולקבל אפידורל".

הצירים כבר הפכו לצירי לחץ, והתדירות שלהם הייתה כל דקה! אמנם הפתיחה עדיין הייתה 3 ס"מ בלבד. וכאן הגיעה הודעה משמחת: התפנה חדר לידה עבור ס'! אבל... היא לא יכולה לקבל אפידורל לפני שיצליחו לערוך מוניטור רציף ותקין. ס' חששה מאוד ואמרה לצוות שהיא לא מסוגלת לשכב בלי לזוז, בגלל כאבי הצירים, והם הציעו לעשות ניטור פנימי, כלומר להצמיד מוניטור לקרקפת של העובר דרך הנרתיק.

"כשהמונטור סוף סוף היה בפנים, התחילו לראות שבזמן כל ציר, הדופק של העובר צונח. בתוך שניות החדר התמלא באנשים. האחות חיפשה לי וריד ולא ממש הצליחה כי זזתי כל הזמן והשתוללתי. הרופאה שהייתה שם הודיעה לי שנכנסים מיד לחדר ניתוח. היא החתימה אותי על טופס ההסכמה, והעבירו אותי למיטה אחרת שבה מעבירים לחדרי הניתוח. לא הבנתי מה הסיפור, למה הדחיפות הזאת פתאום. תוך שניות הגעתי לניתוח חירום."

"שמעתי את האחות אומרת 'צריך לחטא אותה, צריך להכין אותה', והרופאה ענתה לה: 'איזה להכין? צריך לפתוח אותה!'. כשהמרדים הגיע צרחתי עליו 'תרדים אותי!!', הספקתי עוד לשמוע את האחות אומרת 'אני מגלחת אותך', וצללתי לשינה עמוקה. זו היתה הרדמה מלאה".

מאוחר יותר, כאשר ס' התעוררה, התחוור לה שהילדה שלה נולדה, והיא הייתה מונשמת מכיוון שהיו לה קשיי נשימה. לא ברור מה בדיוק קרה לה ומה גרם למצוקה ולהיתעקות של הלידה, אבל ייתכן שזה היה בגלל היפרדות שלייה. 

"איבדתי המון דם וקיבלתי 2 מנות דם. בהתאוששות עוד הייתי בסדר, אבל מאוחר יותר במחלקה ירד לי ההמוגלובין ל-5. הצלחתי לקום לראות את הבת שלי רק 20 שעות לאחר שהיא נולדה - בכיסא גלגלים. ההחלמה מהניתוח הייתה לי קשה מאוד. למרות שיש לי כוח סבל גדול, כאב לי  מאוד. כולם חששו איך ארגיש כשאראה את התינוקת שלי, שהייתה מחוברת לצינורות ועירוי... אבל לאחר שראיתי אותה התחלתי להחלים טוב יותר. הייתי צריכה ללכת כל הזמן ממחלקת יולדות לטיפול נמרץ ילודים, כך זה נשמך בכל שמונה הימים שהייתי מאושפזת. וזו הליכה ממש לא קצרה בשביל מישהי שילדה בקיסרי!"

נולדה בניתוח קיסרי

בגלל מצבה הקשה של ס', בעלה היה צריך לעזור. הוא התרוצץ כל הזמן בינה לבין ביתם החדשה. גם אמא של ס' הייתה שם רוב הזמן והיה לה ממש לא קל: הצוות מנע ממנה להיכנס להתאוששות ולטיפול נמרץ. היא נאלצה להישאר לבד והיתה אכולת דאגה.

"אני חושבת שבגלל שלא הכניסו אותי מספיק מהר לחדר לידה ונתנו לי לחכות ללא סיוע, כל הלידה הסתבכה. לו היו עושים לי מוניטור מוקדם יותר, היו יכולים לזהות את הבעיה קודם. היו צריכים לנטר אותי לפני שהכאבים החזקים החלו. בשלב שכבר רצו לעשות מוניטור, היו לי כאבים לא הגיוניים, ולכן זה נדחה עוד ועוד. אני מאמינה שאם היו נותנים לי אפידורל בשלב מוקדם של הלידה והייתי משתחררת מהכאבים - הייתי יכולה ללדת רגיל. רק הייתי צריכה מיילדת מנוסה שתדע איך לעזור לי ולקדם אותי. צוות המיילדות היו מאוד אדישות, הרגשתי לא חשובה ונתנו לי מעט מידי יחס. לקראת השחרור שלי, הגיעו רופאים וביקשו סליחה על ההתנהלות בלידה שלי. אני רואה בכך נטילת אחריות על מה שקרה. לדעתי היה פה מחדל."

"רק בדיעבד הבנתי מה קרה לי ומה עברתי. כאב לי רצח! לא הכנתי את עצמי לדבר הזה, והיה לי מאוד קשה לעכל את העובדה שעברתי ניתוח במקום לידה רגילה. כל פעולה קטנה כואבת אחרי ניתוח קיסרי - לעשות פיפיף לצחוק, לדבר...

אני לא מבינה איך נשים בוחרות מרצונן בקיסרי."

Printer
הוספת תגובה
FB