המוצרים שלנו
הספר "מהבטן באהבה" מאת ד"ר קרלוס רוזנברג
הספר "מהבטן באהבה" מאת ד"ר קרלוס רוזנברג
69 ₪

מאמרים אחרונים

06/06/2018 8:50
רגשות אשמה אחרי ניתוח קיסרי? א...

תגיות מומלצות

B.O.T BOT VBAC אחרי ניתוח קיסרי אחרי קיסרי איפה ללדת אפידורל אפס הפרדה ביות מלא בית חולים בלוגים בתי חולים גלריית קיסריות דולה דולה לקיסרי דולות הדסה החלמה מניתוח קיסרי הידבקויות היפוך עובר הכנה ללידה הכנה ללידה קיסרית הכנה לניתוח קיסרי הכנה לקיסרי הנקה הריון אחרי קיסרי התאוששות ויב"ק חדר ניתוח חוות דעת טיפול בצלקת טיפולים טראומה יוגה ילד שני יעל רותם לאחר ניתוח קיסרי לידה טבעית לידה קיסרית לידת ואקום ליווי בלידה ליווי רגשי לניאדו לנל"ק לנלק לקראת ניתוח קיסרי מיעוט מי שפיר מלווה בניתוח קיסרי מלווה לאחר לידה קיסרית מעייני הישועה מצג עכוז ניתוח קיסרי ניתוח קיסרי אלקטיבי ניתוח קיסרי חוזר ניתוח קיסרי חירום ניתוח קיסרי טבעי ניתוח קיסרי מתוכנן ניתוח קיסרי פרטי ניתוח קיסרי שלישי סדנאות סיבוכים סיפור לידה עזרה לאחר לידה עיבוד חוויית לידה עיסוי פיזיותרפיה צלקת קיסרי אלקטיבי קיסרי חוזר קיסרי חירום קיסרי טבעי קיסרי ידידותי קיסרי יזום קיסרי מבחירה קיסרי מתוכנן קיסרי פרטי קרניוסקרל קרע דרגה 3 רופא פרטי תינוקות תינוקייה תמונות מניתוח קיסרי תרפיה מוכוונת לידה

סיפור על לידת ואקום עם קרעים בדרגה 3

»
»
»
סיפור על לידת ואקום עם קרעים בדרגה 3

אמנם לא קיסרי, אבל לידה מכשירנית מסובכת שהסתיימה בשלום אבל עם קרעים חמורים.

לידה פעילה

עכשיו אתה בן שלוש, איך עברו להן שלוש שנים מאז הלידה ששינתה את חיי?

הפכת סתם יום בחודש כסליו ליום משמח. "נס חנוכה שלי". היום לאחר זמן אני מבינה ויודעת שהלידה שלך הייתה לידה שהיו מתים ממנה פעם, בוא תצלול יחד איתי אל הרגעים ההם.

 

את הלידה הראשונה שלי אני לא אשכח לעולם, ולא רק בגלל שהיא הפכה אותי לאימא בפעם הראשונה אלא בגלל הסיבוך שהיה בה והשפיע על הלידות הבאות אחריה.

את ההריון הראשון שלנו גילנו בהפתעה לאחר כמעט שנתיים מהיום שבו התחתנו זו הייתה הפתעה. הפתעה משמחת , במיוחד שנודע לנו שזהו בן בכור. ההריון התגלה לפני ליל הסדר וזו היתה מתנת פסח מושלמת, השגרה נמשכה כרגיל יום יום נסעתי ללימודי התואר השני באוניברסיטת בר אילן, רק שעתים וחצי נסיעה כך עד מספר ימים לפני הלידה.

ההכנות ללידה כללו דולה ולימוד קורס פרטי להכנה ללידה. הלול והשידה החדשים שקנינו לך הגיעו, שאפתי את ריח העץ הטרי והרגשתי מוכנה רק שתצא.

את השבת האחרונה לפני הלידה שבתנו אצל סבתא וסבא העברנו חויות, סבתא סיפרה על הלידה של אבא שנולד בשבת והרצנו צחוקים שרק התינוק לא יוולד בשבת כמו אבא שלו.

מוצאי שבת

מוצאי שבת אני מרגישה שרטוב לי בתחתונים מעולם לא ברח לי שתן לפני כן, פתאום אני קולטת שאולי זו ירידת מים. אני מייד אומרת לאבא ומתקשרת לדולה שלי היא אומרת שזו ירידת מים ונמהר לבין החולים כי אני צריכה לקבל אנטביוטיקה בשל gbs.

מיון יולדות הדסה עין כרם.

זוג בעל ואישה, האישה בהריון מתקדם לקראת לידה יושבים ומחכים לבנם הבכור שיצא לעולם המקום זר להם והם לא יודעים מה יקרה חוששים ודואגים ושקט שקט של מוצאי שבת.

הגענו למיון יולדות הדסה עין כרם, אחות קשוחה מקבלת אותי ומבקשת לבצע בדיקת פתיחה. היא לא מצליחה ואומרת "איך תלדי?". בסוף רופא מאשר שזוהי ירידת מים. אני מתאשפזת במחלקת יולדות ג במסדרון, ומתידדת עם כל מיני נשים. בלילה אני שומעת קולות שאני לא רגילה אליהם למשל כמו צעקות של אישה עם פיצוטין בלי אפדורל ומתעוררת מכאבים קלים ומאחיות שנסות לפתוח לי וריד בסוף מגיע המרדים ומצליח לאחר חמישה ניסיונות שלהן.

יום ראשון

בוקר ואני עייפה לאחר לילה ללא שינה, ביקור רופאים כבר אז עולה השאלה בנוגע לאגן המאוד צר שלי. ההנחיה לבצע ניתוח קיסרי או לידה בזירוז ואני בשנטי שלי עדיין לא מרגישה צירים בכלל אבל הירידת מים נמשכת.

הדולה מגיעה לקראת השעה 12 בבוקר ורואה שהלידה לא מתקדמת ומבקשת לחזור הביתה לאחר שהייתה איתי בחדר לידה לזירוז. חדרי הזירוז לא פנויים ועליתי למחלקה למסדרון, אני רואה דם אני נלחצת פוחדת שאני מאבדת אותך, אבל אומרים לי שזה טוב ויש התקדמות.

ואז החלו הצירים. בהתחלה כאבים קלים שעוד יכולתי להתמודד איתם, אחר-כך נשענת על הקיר וצועקת והמים ממשיכים לרדת ועם כל ירידת מים הכאבים מתחזקים ועולים אני לא יודעת כמה שעות הלכתי ככה שבעלי תומך בעמוד האינפוזיה וסופר איתי עד 10 בכל פעם שמגיע ציר. לא יכולתי לא לשבת לא לעמוד רק ללכת. אחות מציעה לי להיכנס למקלחת ובנות חמודות מהחדר ליד מסכימות אני נכנסת למקלחת הכאבים מתעצמים ואני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי ושבא לי לצאת ושזה יגמר. בפעם האלף שעברתי ליד האחיות אחת מהן שמה לב שהצירים מתחזקים ונהיים קרובים אחד לשני היא מבקשת שנעשה בדיקת פתיחה כדי לבדוק התקדמות את בפתיחה שש את יורדת לחדר לידה.

חדר לידה

אני עם כאבים איומים היו צריכים שלושה אנשים כדי להחזיק אותי כדי שלא אזוז באפידורל שהגיע לאחר שעה בערך. כשהייתי בפתיחה 7 הדולה הגיעה, לאחר קבלת האפידורל ושבעלי סיפר לה על התקדמות הלידה. אני לא זוכרת בדיוק מתי זה היה רק אני יודעת שאת כל השעות שבאמת הייתי צריכה אותה היא לא הייתה.

מפעם לפעם הדולה מזיזה אותי ומניעה לי את הרגליים ואני שוכבת במיטה ומגבירה את כמות האפידורל. לפעמים הדולה מבקשת ממני להתפלל ואומרת לי שמות אני מתפללת על עצמי, עליך, ועלינו. הדולה אומרת לי שכדאי שאשן ואני נרדמת.

מעירים אותי את בפתיחה מלאה אני מתבקשת ללחוץ אותך לאויר העולם. בהתחלה אני לא יודעת איך אבל הרופאים והמיילדות כולם מעודדים "את עושה מצויין". אני רואה את הראש "איזה צבע שיער יש לו ?" אני שואלת. המיילדת עונה שהיא לא רואה את הצבע כי הראש עולה כל הזמן ויש כבר בצקת בראש שלו. ואז זה קרה החדר מתמלא רופאים והרופא הבכיר מסביר לי את כבר 36 שעות בירידת מים 3 שעות בפתיחה מלאה, התינוק שלך נתקע בתעלת הלידה והדופק שלו כמעט 0. הוא בסכנת חיים -  או ואקום או ניתוח. חייבים להוציא אותו בדקות הקרובות. לא הסבירו לי על ואקום, גם לא הדולה, אני רק חשבתי לי שאחרי כל השעות האלו אני רוצה ואקום ולא ניתוח.  הכל קרה כל כך מהר, הם מכינים את החדר לקבלת התינוק והרופא מנסה עם הואקום - פעם ראשונה לא מצליח, פעם שניה הוא מבקש ממני תלחצי את הלחיצה של החיים שלך ואני לוחצת את הלחיצה של החיים שלי ואז מרגישה הקלה .

כשנולדת לא בכית , רק אחרי מכה קלה בישבן היה לך חבל טבור כרוך פעמיים סביב הצוואר .  בהתחלה המדד שלך היה 9 ואז 10 ניצלת בנס נס חנוכה שלי.

מביאים לי אותך יצור קטן חדש ששוקל רק 2.666 קילו. עטוף. אני מסתכלת עליך ובוכה ולוחשת הנה אתה כאן ואני אימא. אבא מצטרף לאחר שהדולה קראה לו. אבא ישן הלילה בזמן שאנחנו עבדנו קשה. אני מסתכלת על העיניים הכחולות, אתה מסתכל עלי - רגע בל ישכח. ואז הרופא שואל איך אני מרגישה אני אומרת לו שאני מרגישה קרועה. הרופא אמר שיש קרע בדרגה שלוש שצריך לתפור בחדר ניתוח בהרדמה כללית. קרע בדרגה שלוש זה כל חיץ הנקבים עד פי הטבעת לא כולל.

חדר ניתוח

אבא והדולה מלווים אותי לחדר ניתוח. ואתה עובר למחלקת התינוקות עם אבא לטיפול והשגחה רציפה.

Printer
הוספת תגובה
FB