הלידה של עדן...
וואו היום המרגש בחיי,
אולי זה ישמע מוזר אבל אני זו שהחלטתי ללכת על ניתוח קיסרי, מאוד פחדתי מהלידה עצמה מהאפידורל מהכאב מה יהיה עד שאני יקבל אפידורל ביום יום אין לי כוח סבל ושעווה אני לא מסוגלת לעשות איך אני לעזאזל אצליח לעבור לידה?!?!?
מהרגע הראשון ידעתי שאנחנו הולכות לניתוח היה לי כל כך הרבה יתרונות שפשוט לא ראיתי סיבה שלא..אני בעצם לא צריכה לחיות באיזה סוג של פחד מתי היא תחליט לצאת.. וככה זה היה בשבוע 31 הלכתי לרופא שלי להערכת משקל קיבלנו תאריך לניתוח הרופא שלי הוא זה שניתוח אותי אז גם ידעתי שאנחנו בטוחות ומכוסות מבחינת הרופא.
בלילה של הניתוח לא עצמתי עין כל הלילה היו לי כל כך הרבה חששות מה יהיה איך יהיה אם אני באמת יהיה אמא בשנייה כמו שאומרים או שיקח לי יותר זמן אם אני לא עושה טעות כשאני נכנסת לניתוח כי הרי גם ההחלמה היא קשה ולא פשוטה. המחשבות האלה ליוו אותי עד השנייה שהייתי על שולחן הניתוחים, למזלי בעלי היה איתי בחדר הניתוח ואמא שלי אחי ובת דודה שלי היו בחוץ חיכו בתוך חדר הניתוח קר אבל לא ברמה של רעידות, והגוף לא מפסיק לרעוד הידיים השפתיים. בעלי לא מבין מה עובר עלי וקצת נלחץ אני מסבירה לו שאין מה לעשות מקבלים כמות גדולה של חומרים לגוף משהו שהגוף לא רגיל אליו וככה זה עזר לי מאוד למשך כמה דקות פשוט לעצום עיניים ולא לחשוב על כלום, ככה גם הרעידות נחלשו אולי 3-4 דק' אחרי שבעלי נכנס הרופא אומר את תרגישי קצת לחץ ובאותו שנייה אמרתי לבעלי תספור עד 3 והבת שלנו בחוץ וכך היה פתאום נשמע קול של בכי ובתי הבכורה והמדהימה הייתה עטופה והביאו לי אותה נתתי לה נשיקה אמרתי לה "נעים מאוד אמא" ונתנו אותה לאבא שלה הוא במשך 10 דקות מחזיק אותה ולא מפסיק לבכות, אחרי שלקחו אותה לתנוקייה בעלי יצא אל משפחתי ופשוט לא הפסיק לבכות הם כבר חשבו שקרה משהו לי או לילדה הוא הסביר להם שזה מההתרגשות.
הניתוח הסתיים ולקחו אותי לתוך חדר לידה נתנו לי זריקות של תרופות ואז המשפחה המאושרת נכנסה ואנחנו שומרים את הראש איך לקרוא לאוצר הזה שנולד עכשיו בעלי מאוד רצה את השם אוריאן ואני לא ממש הרגיש לי שהשם כבד מידי בשביל תינוקת כזאת קטנה ועדינה ואז השם היחיד שלא חשבנו עליו כל ההריון עדן קפץ לי לראש, עדן כמו שה' ברא את הגן בעדן לכבוד האדם ככה הוא ברא אותה בשבילי, לאחר שעתיים העבירו אותי להתאוששות במחלקה נחתי מעט והתחילו לבוא המשפחות של בעלי המשפחה המורחבת שלי, בשעה 17:00 הורידו אותי מהמיטה הירידה לא הייתה קשה לא מלווה בסחרחורות כמו שאמרו לי נכנסתי להתקלח נתנו לי להרגיש את אזור החתך הסבירו לי איך לנקות את האזור בעדינות וטוב התלבשתי והלכתי לחדר שלי, ההתאוששות שלי הייתה קלה ללא בעיות לא הרגשתי צורך בלקחת הרבה משכחים אבל כשהרגשתי שמתחיל איזה שהוא כאב ישר לקחתי לא חיכיתי למצב שבו אני לא אוכל לסבול יותר ביום השני כבר לקחתי אותה אלי לביות חלקי וככה התחיל הדבר המושלם הזה שנקרא הורות.