מיניות ויחסי מין לאחר ניתוח קיסרי 

מתי הזמן הנכון לחזור לקיים יחסי מין אחרי ניתוח קיסרי? ואיך לעשות זאת תוך הקשבה לעצמך?

[קרדיט לתמונה: andrew-neel-CUBZxkS5ye4-unsplash]

מיניות ויחסי מין לאחר לידה הוא נושא שלא מדברים עליו מספיק והרבה הורים חדשים לא יודעים מתי הם 'יכולים' או 'אמורים' לשוב למגע אינטימי. לפעמים עולות ציפיות שאינן ריאליות, תחושת לחץ, אשמה ושמשהו 'לא בסדר' איתי אם אני עוד לא מוכנ.ה לזה תוך X זמן מאז הלידה. 

יש שחושבים שהחזרה לקיום יחסי מין לאחר ניתוח קיסרי היא קלה ומהירה יותר - זו תפיסה שגויה! גם כאשר התינוק.ת לא יצאו דרך הפות, עדיין יכולים להיות שינויים וכאבים באיזור זה. בנוסף, איזור הניתוח דורש זמן החלמה ואפשר לחוש רגישות וחשש מביצוע תנועות או תנוחות מוסימות. חשוב להיות קשובות לתהליך ההחלמה של הגוף ולפנות לבדיקה במקרה של כאבים מתמשכים, בין היתר אצל פיזיותרפיסטית ריצפת אגן. 

גם בלידה קיסרית וגם בלידה נרתיקית, יש להיבדק אצל רופא.ה שישה שבועות לאחר הלידה ורק לאחר קבלת 'אוקיי', ניתן עקרונית לחזור לקיים יחסי מין עם חדירה. עם זאת, אצל נשים רבות (וגם גברים) החזרה לקיום יחסי מין בחדירה או קיום של מגע מיני בכלל, יכול להיות מורכב יותר ולקחת יותר זמן. זהו תהליך אישי ושונה אצל כל זוג ולכן קשה לכמת כמה זמן זה בדיוק ייקח. בקורס הכנה ללידה הראשונה שלי, המנחה 'הכינה' אותנו שזה יכול לקחת גם חצי שנה או יותר ושזה נורמלי לגמרי. אני מאמינה שחשוב להעביר את המידע הזה הלאה, זה טבעי שזה ייקח זמן! הכי חשוב הוא לבדוק מה נכון עבורכן ולתקשר זאת באופן גלוי. 

זה לא רק גוף

מעבר לתהליך ההחלמה הפיזיולוגי של הגוף, גם הנפש שלנו זקוקה לזמן החלמה מהלידה. וכידוע, שני אלו קשורים זה בזה. יתכן שבמודע או שלא במודע, זיכרונות ותחושות שאנחנו נושאות עמנו מתהליך הלידה מתעוררים בנו שוב בתגובה למגע, גם אם זה מגע של אדם אהוב ומוכר. זה דורש תשומת לב והקשבה: איך הגוף שלי מגיב ומרגיש כעת? האם זה נעים לי, מוזר או מכווץ? האם זה נכון עבורי ברגע זה ממש? ולהצליח לתקשר זאת החוצה עם בן.בת הזוג. במקרים בהם הלידה נחוותה כקשה או טראומתית וזיכרונות ממנה ממשיכים לצוף ולהעיק (בין היתר במגע עם בן.ת הזוג) יתכן שיהיה נכון לפנות לאשת מקצוע לצורך תהליך של עיבוד חווית הלידה או טיפול נפשי. 

היכולת להקשיב לגוף ומה שמתעורר בו במגע עם האחר, מתחילה קודם כל בהקשבה לעצמנו. איך אני מרגישה עם הגוף שלי שעבר הריון ואת מסע הלידה? שאולי מרגיש ונראה שונה? כמו כן, פעמים רבות לאחר לידה, בטיפול האינטנסיבי בתינוק.ת, העייפות והמחסור בזמן, הצרכים הבסיסיים שלנו נדחקים הצידה, וכשאנחנו לא בקשר עם עצמנו, כיצד נוכל להיות בקשר עם האחר? לכן, אפשר להתחיל קודם כל בפעולות קטנות שיעזרו לי לשוב לקשר עם עצמי, עם הגוף שלי ולחוש 'מלאה' ומסופקת יותר. למשל: להצליח לקבל עזרה, לקחת זמן לעצמי, לעשות אמבטיה, להדליק נר או למרוח קרם גוף בריח טוב. לעשות פעולות אלו לאט ולהפנות תשומת לב לכל החושים והתחושות.  

מיניות היא באמת הרבה דברים וממש לא רק יחסי מין (או חדירה). על אף הקושי, העייפות וחוסר הזמן, היכולת למצוא קרבה עם בן.בת הזוג יכולה להוות עוגן והזנה בתוך השינוי הגדול שמגיע עם הלידה. מיניות יכולה להיות גם ליטוף, חיבוק או אפילו לשבת צמודים על הספה בסוף יום. כמו כן, אני מאמינה שהיכולת לדבר ולשתף את בן.בת הזוג במה שעובר עליי היא קריטית ביצירת תחושת קירבה ואינטמיות, ואולי מתוך כך, גם מגע פיזי. 

אודות כותבת המאמר:

שי שנער, מטפלת באמנות (MA) ומלווה רגשית בגישת BOT. 

מוזמנות להכיר עוד כאן או לשלוח לי הודעה פה ואחזור אליכן.