רשמים מיום ביקור בחדר ניתוח ואגף לידה בבלינסון. מאת: יעל רותם
שלשום הייתי בבלינסון.
בעצם, לא סתם הייתי - הוזמנתי.
והזמנה כה נדיבה ומאורגנת היטב, עוד לא יצא לי לחוות.
ד"ר שרון אורבך Sharon Orbach, שהיא אחראית ההרדמה המיילדותית בבלינסון, וגם קיסרית בעצמה (וחברה בקבוצת בפייסבוק של קיסר נולד) דאגה לכל הפרטים הקטנים והגדולים של הביקור, וזה אומר שבעצם הייתי צריכה רק להגיע, השאר כבר היה חוויה.
הבטחתי לחזור ולספר לכן על הקיסרי בבלינסון. אז הינה אני כאן.
כמנהלת "קיסר נולד" וגם בתור מלווה של יולדות בקיסרי, היה לי חשוב להתרשם גם ממה שקורה בחדר ניתוח עצמו, וגם מהאפשרויות שמציעות מחלקות האשפוז ליולדות, ובפרט לאחר קיסרי.
מכיוון שאני מכירה לא מעט מחלקות, היה לי למה להשוות.
אז נתחיל ממחלקת יולדות ד'.
ראיתי פה לא מעט דיבורים על המחלקה החדשה הזאת. העובדה שהיא חדשה ומעוצבת (התמונה עם הטפט הפרחוני) היא מאוד חשובה, אבל ישנם יתרונות נוספים: זוהי מחלקה שמיועדת לביות מלא, כלומר, מרגע שעוברים מחדר התאוששות לאשפוז במחלקה, ההורים יכולים לשהות בצמוד לתינוק/ת בכל שעות היממה. במחלקה זו בעצם אין ממש תינוקייה. יש שם חדר המיועד למטרה זו אבל הוא למעשה ריק ומשמש רק במקרי הצורך (למשל אם מישהי מבקשת השגחה על התינוק בזמן שהיא מתקלחת... ועוד).
בכל חדר יש עמדת החתלה וטיפול בתינוק (כולל כיור שאפשר לרחוץ אותו). בכל חדר יש שתי מיטות, מופרדות בווילון. החדרים מאוד גדולים ומרווחים בהשוואה למקומות אחרים, וכמובן שיש מקלחת ושירותים בכל חדר. יש גם כמה חדרים פרטיים (סורי, לא ספרתי..)
לאחר מכן ביקרתי גם במחלקת יולדות ג' (מצורפת תמונה), שלמרות שהיא פחות חדשה, נראית מאוד נעימה ומרווחת. גם במחלקה זו יש כמה חדרים פרטיים, וגם בה ניתן לעשות ביות מלא, ואפשר לבחור כאן גם ביות גמיש, כלומר לבחור אם להכניס את התינוק/ת לתינוקייה בשעות שבהן יש השגחה (בלילה או בצהריים).
אבל בואו ניגש לעיקר -
בבלינסון יש משהו שנקרא "חוויה לידה בטנית".
(כמה זה יפה ככה, במקום "ניתוח קיסרי", אה?)
ד"ר אורבך בשיתוף עם אור-לי רוזנבלט, האחות האחראית של חדר ניתוח, עובדות כבר בערך שנתיים כדי שיולדות יוכלו ללדת בקיסרי שהוא חוויה אמיתית. שתיהן מגויסות בכל רמ"ח האיברים לקידום הדבר הזה.
כמובן שיש פה גם תמיכה של ד"ר רוני חן מנהל חדר לידה ופרופ' ויז'ניצר מנהל המחלקה.
אז מה מיוחד ב "חוויה לידה בטנית" (או "החוויה")
- יום הלידה הוא יום חווייתי ממש מההתחלה. בני הוג מגיעים לביה"ח ועוברים הדרכה לקראת הניתוח. הצוות מאוד מעודד ומסביר, מקשיבים לרצונות של היולדת ושל המלווה, ואפילו דואגים לצלם אותם עוד לפני הכניסה לחדר ניתוח - לבושים בבגדי ניתוח (כמו שאפשר לראות שאני מדגמנת בתמונה).
- בבלינסון לא קושרים את הידיים בניתוח. ולא רק ד"ר אורבך אלא כל צוות המרדימים מכירים את הפרוטוקול ועובדים כך.
- האלחוש אצלם הוא בד"כ ספינאלי, ומכניסים בו גם מורפין (אל תוך עמוד השדרה), מה שנותן כיסוי מעולה לכאב למשל עד 24 שעות.
- ב"חוויה" ההורים יכולים לצפות ביציאת התינוק שלהם דרך וילון שקוף. למיטב ידיעתי, זהו חדר הניתוח היחיד בארץ שיש בו אפשרות כזאת. עבורי זו היתה הפעם הראשונה שראיתי לידה קיסרית שהשתמשו בה בווילון השקוף, ת'שמעו, זה אדיר!
- אחות חדר הניתוח דואגת בשלב ההכנות לחטא את ידה של היולדת ולעטות עליה כפפה כך שתהיה סטרילית לגמרי. ואז - כשראש התינוק מגיח מן הרחם - האם יכולה להניח את כף ידה עליו וללוות אותו ביציאתו אל העולם. בשלב הזה התרגשתי כל כך שהרגשתי את הדופק שלי ממלא את כל החדר. דמעות נצצו לי בעיניים. לא ייאמן איזו חוויה אפשר לעשות כשרוצים ומשקיעים מאמצים עבור היולדת ומשפחתה!
- במהלך כל הניתוח אחד מאנשי הצוות דואגים לצלם בוק שלם של תמונות, גם לפני יציאת התינוק וגם כמובן אחרי הלידה - את שלושתם ביחד.
- לאחר הלידה משהים את חיתוך חבל הטבור בערך כדקה, בזמן הזה התינוק מונח על הבטן של אימו, עדיין בחלק הסטרילי, כלומר מעבר לווילון. ואז - הוא עובר אל הצד השני של הוילון, קרוב אל הראש של היולדת. גם פה דואגים לצילומים מכל זווית אפשרית ומתרגשים עם ההורים כאילו היתה זו לצוות הפעם הראשונה שהם נכחו בלידה. תענוג.
- בשלב הבא, האב והתינוק יוצאים יחד עם המיילדת אל החדר הסמוך ושם מנגבים את התינוק, מלבישים, מחתלים ושוקלים אותו. במקרה הזה גם השאירו חלק מחבל הטבור מחובר כדי שהאב יוכל לבצע את החיתוך הסופי של חבל הטבור. בינתיים מסיימים לנתח את האישה והיא מועברת לחדר התאוששות.
אז מה דעתי?
* עוד לא הבנתם?! בלינסון תופס מקום טוב בראש העדיפויות היכן כדאי ללדת בקיסרי. בינינו, בכל מיני בתי חולים יש כל מיני ורסיות של "קיסרי טבעי". לצוות בבלינסון יש מה ללמד אותם.
* אור-לי וד"ר אורבך משקיעות בעניין הזה את הקרביים שלהן, ורואים את זה בכל שלב ושלב מתהליך הלידה.
* ד"ר רוני חן, מנהל חדר לידה, גם הוא הצוות העושים במלאכה והשקיע רבות בקידום החלום הזה. ובלי קשר הוא אדם חביב ביותר ומנתח מעולה. זכיתי לשוחח איתו ועוד אחזור ואדבר איתו בהמשך על הגישה המיוחדת ועל נקודת המבט שלו.
* ומוסיפה, כי זה חשוב ביותר - יש להם שם גם מענה ל"מקרים מיוחדים". כלומר, אם את לקראת קיסרי ואת ממש מפוחדת, אם עברת טראומה כלשהי בעבר (בלידה קודמת, ובכלל), אם יש לך רקע רפואי מיוחד - אפשר לפנות אל הצוות, להיפגש, לקבל הדרכה אישית לפני הניתוח ולקבל יחס מחבק ולבבי.
אני יודעת שזה ארוך, תכף סיימתי:
תודה אישית ענקית לד"ר אורבך -
על כך שאת כאן בקבוצה, עונה כשאת יכולה (ואם לא אז מתקשרת אליי לתת תשובות ולענות בשמך),
על כך שהזמנת אותי לחדר הניתוח המופלא שלכם,
על הסיור המפורט במחלקות האגף,
ועל השיעור הפרטי שהענקת לי בטוב ליבך בנושא הרדמה.
יעל רותם, מנהלת הקבוצה
דולה לניתוחים קיסריים