עקבו אחרינומי שעברה קיסרי יודעת שלהתעטש, להשתעל ולצחוק הם שלושת האויבים שלנו בימים שאחרי. אז מה עושות?
את יוצאת מניתוח קיסרי עם חתך רוחבי ארוך בתחתית הבטן. את יודעת שתפרו את הרחם טוב-טוב וגם את השכבות שמעליו, למשל את העור ואת הפאשיה (רקמת חיבור). ובכל זאת, כל פעם שאת זזה, מסתובבת במיטה, קמה משכיבה לישיבה או מתכופפת, בסתדר ליבך את דואגת שמא התפרים ייפתחו.
זה נכון, אחרי קיסרי כדאי לנהוג משנה זהירות מבחינת התנועתיות של הגוף: ינחו אותך שלא להרים משאות כבדים בכל תקופת משכב הלידה, ובדומה לכך, להיזהר לא להתכופף או להימתח בצורה שתאמץ מידי את הבטן או תיצור מתיחה גדולה מידי של אזור החתך. כמו כל פצע כך גם הצלקת הקיסרית צריכה מנוחה וחוסר תזוזה כדי להתאחות.
אם תחשבי למשל על שפשוף בברך שהיה לך כילדה - הפתע מתחיל להתאחות, רקמת הצלקת נבנית לאט-לאט, ואז פתאום את שוב נופלת על הברך, אפילו נפילה רכה. העור באזור הברך נמתח מאוד והפצעים שזה עתה הגלידו, נפתחים ואפילו מדממים שוב.
אחרי ניתוח קיסרי, זה מאוד נדיר שהחתך ייפתח. זו צריכה להיות טלטלה רצינית, על מנת לגרום לחתך מתיחה מספיק רצינית כדי לפתוח אותו. ובכל זאת, אנחנו רוצות להיות כמה שיותר עדינות עם האזור הזה, כדי לאפשר לצלקת להיבנות כמו שצריך, ובצורה הכי אסתטית שאפשר.
אבל מה לגבי אפצ׳י?
נכון, יש כמה דברים שאי-אפשר להימנע מהם: עיטושים, שיעולים, צחוק (דווקא כשאת רוצה לא-לצחוק, אז פתאום העולם מתגלה כמקום ממש מבדר). ונכון, זה באמת מרגיש כאילו הלחץ הפתאומי שנוצר בבטן בזצן אפצ׳י הוא כ״כ חזק, שתכף הצלקת תיפרם, ולא רק הצלקת בעור אלא גם הצלקת ברחם!
כל זה כמובן שטויות גמורות - החתך לא ייפתח בגלל עיטוש. מה שכן - זה יכול להיות מאוד כואב להתעטש או לצחוק בשלב הזה של ההחלמה.
למה כואב כל כך להתעטש אחרי לידה קיסרית?
במהלך ניתוח קיסרי, נחתכות כמה שכבות בתוך הבטן שמפרידות בין התינוק שברחם לבין העולם שבחוץ. כל שכבה כזאת שנחתכת היא בעצם רקמה פצועה. פציעה כידוע זה דבר כואב. בחלק מהשכבות יש יותר עצבים, ובחלקן פחות, אבל בכל אופן - ניתוח קיסרי הוא ניתוח רציני במובן הזה שהוא מערב כמה סוגי רקמות, הוא מגיע לעומק הבטן (עד הרחם, כולל) והחתך הוא חתך גדול. כל זה נשמע כואב, כיוון שזה באמת כואב.
בתהליך ההחלמה, כל תנועה או מגע באזור הפצוע מלווה בכאב. ישנה מידה מסוימת של דלקתיות באזור (גם כשהחלמת החתך תקינה), כלומר האזור גדוש בדם, מעט נפוח.
לפעמים אפילו מגע הבגדים על העור יכול להיות לא נעים, כיוון שהאזור מאוד רגיש. אחד הדברים היותר מכאיבים בשלב ההחלמה הוא לקום משכיבה לישיבה. למה? כיוון שפעולה זו מגייסת טוב-טוב את שרירי הבטן. כאן חלקכן בטח קופצות ואומרות: ״אבל לא חותכים את שרירי הבטן בקיסרי!״
ואתן צודקות! לא חותכים אותם. אלה לא השרירים עצמם שכואבים.
אבל בזמן שהשרירים מתכווצים כדי להרים אותנו לישיבה, כל הרקמות הסמוכות לשרירים זזות גם הן, וכאמור תזוזה = כאב.
וכשמדובר על תזוזה מהירה, חזקה ופתאומית - כמו בזמן שיעול או עיטוש, הגיוני שזה יכאב מאוד.
איך להתעטש בחכמה אחרי קיסרי?
ראשית, ההמלצה הגורפת היא לא ״לבלוע״ את העיטושים. הגוף שלך חכם, ואם מגיע עיטוש אז כנראה יש לכך סיבה טובה.
והנה כמה רעיונות איך להקל על עצמך בימים הראשונים אחרי קיסרי:
1. עוד לפני שאציע טריקים לעיטוש עצמו, ההמלצה היא להיעזר במשככי כאבים בימים הראשונים אחרי הניתוח. כאמור, זהו לא ניתוח קטנטן, ואין מדליות למי שעוברת אותו בלי תרופות. שיכוך הכאב מאפשר לך להיות תנועתית יותר, לתפקד יותר בקלות ולהיות במצב רוח טוב. אין כל סיבה להימנע מלקחת משככי כאבים, כמובן על פי המלצות הרופא/ה.
2. להצמיד כרית לבטן בזמן האפצ׳י. כפי שהסברתי קודם, הכאב נגרם מהתזוזה החזקה והטלטלה של אזור החתך. כשתצמידי לבטן כרית, היא תעזור לך להחזיק את האזור ולא תיתן לא להיטלטל בלי שליטה. זה יפחית את התזוזה באופן משמעותי, וגם את הכאב בעקבות כך.
3. תשקיעי בהחלמה שלך. אחד הדברים הכי שפוטים שהכי מקדמים את ריפוי הגוף אחרי הניתוח הקיסרי, זה ללכת, להיות בתנועה. כבר מהיממה הראשונה מומלץ לקום מידי פעם ולהתהלך בחדר ולאורך המחלקה. הצעדים הראשונים הם הכי כואבים. אחרי כמה מטרים כשהגוף מתחמם, זה פחות כואב. ההליכה גם עוזרת לשחרור גזים ולהפעלה של מערכת העיכול, וגם זה אתגר חשוב אחרי לידה בקיסרי.
יש לך עוד טיפים לעיטושים אחרי קיסרי?
כתבי בתגובות!
[מאת: יעל רותם, מנהלת קהילת קיסר נולד]
