הנקה לאחר לידה קיסרית

חגית משאלי - יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, מסבירה מדוע הנקה אחרי קיסרי יכולה להיות מאתגרת, ונותנת עצות חיוניות כיצד להתגבר על הקשיים.

נשים אחרי לידה חוות אתגרים שונים וגופן זקוק להתאוששות והחלמה. יולדות בלידה קיסרית זקוקות בדר"כ להחלמה ארוכה יותר בהשוואה לאלו שילדו בלידה נרתיקית, ומתמודדות עם אתגרים שונים, כולל אלו הקשורים להנקה. במאמר זה אנסה לפרט את האתגרים השונים בהנקה לאחר ניתוח קיסרי, ואנסה להציע דרכים להקל על ההתמודדות מולם.

הנקה לאחר לידה קיסרית וחשיבותו של המגע

תהליך הלידה מעורב בשטף אדיר של הורמונים אשר בין היתר מעורבים בייצור חלב. צירי הלידה מעוררים שרשרת אירועים שבה כאב פיזיולוגי מעורר הפרשת חומרים דמויי מורפין ואלו מעוררים הפרשת פרולקטין ואוקסיטוצין, הורמונים אשר חיוניים להפרשת חלב.
בלידה קיסרית, שרשרת אירועים זו לא תמיד מתקיימת, ועדיין יש סיכוי טוב להנקה מוצלחת, במיוחד אם מתקיים מגע של עור לעור והנקה קרוב ככל האפשר ללידה. חשוב לזכור שפרידה בין האם לתינוק מפחיתה הזדמנויות להנקה.
המצב האידיאלי הוא שבשעה הראשונה לאחר הלידה התינוק עירום וצמוד לאימו ומכוסה בשמיכה. במצב זה תינוק בריא יכול לזחול לחזה של האם, לגעת, להריח, להיצמד לשד ולינוק. מומלץ לנשים אחרי לידה לאפשר מגע שוטף של עור לעור (קנגרו) עם התינוק שלהן (לקריאה נוספת - http://www.kangaroomothercare.com/ ). המלצה זו מקבלת חוזק משמעותי בקרב נשים אשר ילדו בלידה קיסרית כיוון שבמרבית המקרים נמנע מהן המגע עם התינוק מייד לאחר הלידה.

המגע חיוני לאם לעידוד אינטראקציה רגשית וגופנית בינה ובין התינוק וכן לייצור הורמון אוקסיטוצין שחשוב להנקה וייצור חלב. התינוק ששהה פרק זמן ממושך ברחם אימו, מכיר את פעימות ליבה וקולה ואלו משרים עליו רוגע ובטחון. בנוסף, המגע תורם לתינוק בכל המדדים של חום גוף: דופק, לחץ דם, נשימה ורמות סוכר וכן מפחית כאב, סטרסט, בכי ומתח.
מומלץ לבקש מהצוות הרפואי לאפשר מגע של עור לעור (לפני עיטוף התינוק) מיד לאחר הלידה, אם אפשר עוד בזמן התפירה. אם זה לא מתאפשר, אפשר לבקש נגיעה של לחי ללחי, נשיקה וכו'. הקרבה אל התינוק שוטפת את האם בהורמון האהבה- אוקסיטוצין ומאפשרת התנעה טובה לתהליך ייצור החלב.
בנוסף לכל אלו, לאחר לידה קיסרית תינוקות עלולים להיות ישנוניים בתחילה וישנה חשיבות להקפדה על האכלה תכופה. לאחר ההתאוששות, בעת האשפוז במחלקת יולדות, מומלץ להפשיט את התינוק ולהניח על גוף האם (או על גוף האב) ולייצר הרבה הזדמנויות להנקה.

החלמה מניתוח קיסרי והנקה

נשים שילדו בלידה קיסרית מתמודדות בדר"כ עם החלמה ארוכה לאחר שעברו תהליך כירורגי לכל דבר, כולל שימוש בחומרי הרדמה וניפוח חלל הבטן בגז CO2. עד שישתחררו הגזים מחלל הבטן ותחול הקלה בכאבי התפרים, נשים שילדו בלידה קיסרית זקוקות להמשך עזרה בימים הראשונים. מעבר לצורך במנוחה ותזונה בריאה, הנשים זקוקות שיגישו להן את התינוק, יסדרו את הכריות ויניחו את התינוק בתנוחת הנקה נוחה.
מציאת תנוחת הנקה נוחה בימים הראשונים יכולה להיות מעט מאתגרת. כיוון שבחלק מתנוחות ההנקה רגלי התינוק נוגעות באיזור התפר, דבר שעלול להכאיב, וחשוב למצוא תנוחת הנקה שתהיה נוחה לאם ולתינוק. נשים רבות מניקות בתנוחת צד (פוטבול) או בשכיבה על הצד- תמונות בהמשך.
בתנוחת הצד חשוב להקפיד על כריות מאונכות לאורך הגב בכדי לפנות מקום לרגלי התינוק. 
הנקה בשכיבה על הצד יכולה להיות מאוד נוחה לאם ולתינוק, אם כי זוהי תנוחה ל"מתקדמות" ולפעמים מצריכה תרגול.
כיוון שבלידה קיסרית לא קיימים תפרים באזור הפרינאום, לעיתים נוח יותר לשבת על כיסא נמוך או בכריעה, ולקום מתנוחה זו עם תמיכה בכדי לא לאמץ את שרירי הבטן. לאחר תקופת החלמה קצרה, האם יכולה להעז לנסות תנוחות שונות, קלות יותר להנקה.

בתנוחת הצד חשוב להקפיד על כריות מאונכות לאורך הגב בכדי לפנות מקום לרגלי התינוק

הנקה בשכיבה על הצד

הנקה בשכיבה על הצד. אפשר בינתיים לנוח.

הנקה וסוג לידה קיסרית

ניתן להפריד בין הנקה לאחר לידה קיסרית מתוכננת (אלקטיבית) בה מועד הלידה נקבע מראש, ללידת חירום עם צירים וכזו ללא צירים. ההפרדה בין סוגי הלידות השונות רלוונטית בהבחנה בין עיכוב או כשל בייצור חלב כפי שיתואר בהמשך.

עיכוב בייצור חלב מתייחס לחלב המעבר אשר במקרים רגילים מופיע בדר"כ בין היממה ה- 3 ל- 5 לאחר הלידה. מחקרים מצאו שכ- 27% מהנשים שחוו ניתוח קיסרי מתוכנן חוו עיכוב בייצור חלב, לעומת 56% מהנשים שיילדו בקיסרי חירום ו- 16% מהנשים שיילדו בלידה וגינלית ספונטנית (ו- 42% בלידה וגינלית התערבותית).
חלב אם מיוצר עוד בזמן ההיריון ונקרא קולוסטרום- זהו החלב הראשוני המכיל את כל הרכיבים להם התינוק זקוק ביממות הראשונות לחייו. עד הגיעו של חלב המעבר, האם תוכל להציע לתינוק קולוסטרום בהנקה או בפינוי השד ע"י שאיבה או סחיטה.

לידה קיסרית מתוכננת- ללידה זו מגיעות נשים בהיריון מסיבות שונות: תינוק שלא ביצע היפוך, היריון בסיכון, לידה קיסרית חוזרת, לידת תאומים ועוד.
בלידה קיסרית מסוג זה האם מגיעה ללידה נינוחה ורגועה יחסית כאשר היא יודעת מה צפוי לקרות, באיזו שעה ומועד ולעיתים אף מי ינתח אותה. גופה רגוע וכתוצאה מכך אין רמות גבוהות של הורמוני לחץ (לדוגמא הורמון הקורטיזון) אשר מפריעים לשחרור הורמונים החיוניים להנקה (אוקסיטוצין).
לרוב היולדת מגיעה מוכנה לאחר שקראה, שאלה וביררה ויודעת מה צפוי לקרות בלידה ולאחריה ולכן לא צפויים להיות אתגרים או עיכובים בייצור חלב.
לידה קיסרית בחירום ולאחר צירים- בלידה זו נשים מגיעות עם צירים לחדר לידה ומסיבות שונות במהלכה מתקבלת החלטה לעבור לניתוח קיסרי, בדר"כ עקב מצוקה עוברית.
בלידה קיסרית מסוג זה, האם מגיעה ללידה עם ציפייה ללידה נרתיקית ולאחר התערבויות שונות מועברת לניתוח קיסרי. התערבויות אלו מגיעות בדר"כ לאחר לידה ממושכת עם אפידורל ופיטוצין וללא התקדמות ויכולות לכלול גם שימוש בוואקום או מלקחיים אשר עלולים להכאיב לאם ו/או לתינוק.
משך הלידה וההתערבויות השונות מובילים לעייפות, מתח, לחץ, ולעיתים אף חרדה כך שגופה של היולדת אינו רגוע ונינוח וברוב המקרים היא איננה פנויה להנקה. לעיתים הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה כך שמשך ההתאוששות אף ארוך יותר.

ניתוח קיסרי בצירים מהווה יתרון לעומת ניתוח קיסרי ללא צירים. בזמן צירים משתחרר הורמון אוקסיטוצין בפעימות קבועות מה שמאפשר לו לעבוד ביעילות. מחקר בדק נשים יומיים אחרי לידה ומצא שנשים אשר ילדו בלידה נרתיקית מפרישות אוקסיטוצין בפעימות חזקות מאוד (ולכן יעילות) בהשוואה לאלו שילדו בקיסרי חירום וזאת בזכות הצירים.
בלידות מסוג זה בדר"כ ישנן רמות גבוהות של הורמוני לחץ אשר מפריעים לשחרור הורמון האוקסיטוצין החיוני להנקה ולא מפתיע אם האם תחווה עיכוב או כשל בייצור חלב.
במידה והאם לא עברה ניתוח קיסרי בהרדמה מלאה, מומלץ לבקש מהצוות הרפואי לאפשר מגע של עור לעור. מגע זה מהווה מעין "פיצוי" ללידה אשר לא עמדה בציפיות של האם עם הגיעה לבית החולים.

בנוסף, במידה והיה שימוש במלקחיים או ואקום, התינוקות עלולים להיות כאובים דבר המתבטא גם ביכולת שלהם לינוק מהשד. בשימוש במלקחיים ישנו לחץ על שרירי הלסת כך שתינוקות נוטים לפתוח פה קטן.
לידה קיסרית בחירום וללא צירים- בלידה זו נשים מגיעות ללא צירים לחדר לידה ומסיבות אשר מסכנות את האם/עובר הן מופנות לניתוח קיסרי. סיבות אלו כוללות: רעלת היריון, מצוקה עוברית ועוד.

בלידה קיסרית מסוג זה במרבית המקרים אין התערבויות מקדימות ובהתאם לחומרת המקרה הצוות הרפואי מחליט האם לקיים את הניתוח בהרדמה חלקית או בהרדמה מלאה.
בדומה ללידה קיסרית עם צירים, גם בלידות קיסריות ללא צירים ישנן רמות גבוהות של הורמוני לחץ אשר מפריעים לשחרור הורמון האוקסיטוצין החיוני להנקה ולא מפתיע אם האם תחווה עיכוב או כשל בייצור חלב.

התמודדות עם עיכוב בייצור חלב לאחר לידה קיסרית

• חיוני לוודא שהתינוק מקבל הזנה. ניתן לעשות זאת ע"י בדרכים שונות או להגביר את תדירות ההנקה.
• מגע של עור לעור- לאורך המאמר סקרתי את חשיבות המגע של עור לעור עם תינוקות כבר מרגע הלידה, ובמיוחד במקרים של תינוקות "קיסריים". מגע זה חשוב וחיוני לכל אם ותינוק ומעודד ייצור חלב.
• פינוי חלב מהשד- במידה ואכן ישנו עיכוב מסוים בייצור חלב, מומלץ לבצע סחיטות חלב מהשד ו/או שאיבות. כל טיפת חלב "קוראת" ל- 2 טיפות ובמידה ובשאיבה לא מטפטף חלב, עדיין מושג גירוי חזק על השד אשר מוביל בהמשך לייצור חלב.
בקיסרי חירום ללא צירים, התינוקות יוולדו בשבוע היריון מוקדם או במשקל קטן ולא תמיד תתממש מיד הנקה בין אם הם בפגייה או שהרפלקסים המעורבים בהנקה אינם מפותחים דיים. במקרים אלו, הדבר היחידי שהאם יכולה לעשות למען תינוקה הוא לפנות חלב מהשד.
• בהתאם להיסטוריית האם והתינוק ובמידת הצורך, יועצת תמליץ ליולדת ליטול מגבירי חלב אם.
• באופן כללי, מומלץ מאוד לפנות לטיפול קרניו סקרל בקרב תינוקות שנולדו בלידה קיסרית, במיוחד אם הלידה היתה בחירום או כללה שימוש במכשירים.
• מומלץ ליצור קשר עם יועצת או מדריכת הנקה מוסמכת אשר תסייע לך להתמודד עם אתגרי ההנקה ותלווה אותך באופן רצוף לאורך כל התהליך.

לסיכום, לידה קיסרית יכולה לערב אתגרים רבים ושונים בהנקה, אך חשוב לזכור שעם ההכנה הנכונה, התמיכה והייעוץ המתאימים, ניתן להגיע להנקה מלאה.

חגית משאלי

מוזמנת ליצור איתי קשר בטלפון 052-3501450,

מייל hagit.mishali@gmail.com

או בדף הפייסבוק https://www.facebook.com/hagitbreastfeeding