המוצרים שלנו
הספר "מהבטן באהבה" מאת ד"ר קרלוס רוזנברג
הספר "מהבטן באהבה" מאת ד"ר קרלוס רוזנברג
69 ₪

מאמרים אחרונים

06/06/2018 8:50
רגשות אשמה אחרי ניתוח קיסרי? א...

תגיות מומלצות

B.O.T BOT VBAC אחרי ניתוח קיסרי אחרי קיסרי איפה ללדת אפידורל אפס הפרדה ביות מלא בית חולים בלוגים בתי חולים גלריית קיסריות דולה דולה לקיסרי דולות הדסה החלמה מניתוח קיסרי הידבקויות היפוך עובר הכנה ללידה הכנה ללידה קיסרית הכנה לניתוח קיסרי הכנה לקיסרי הנקה הריון אחרי קיסרי התאוששות ויב"ק חדר ניתוח חוות דעת טיפול בצלקת טיפולים טראומה יוגה ילד שני יעל רותם לאחר ניתוח קיסרי לידה טבעית לידה קיסרית לידת ואקום ליווי בלידה ליווי רגשי לניאדו לנל"ק לנלק לקראת ניתוח קיסרי מיעוט מי שפיר מלווה בניתוח קיסרי מלווה לאחר לידה קיסרית מעייני הישועה מצג עכוז ניתוח קיסרי ניתוח קיסרי אלקטיבי ניתוח קיסרי חוזר ניתוח קיסרי חירום ניתוח קיסרי טבעי ניתוח קיסרי מתוכנן ניתוח קיסרי פרטי ניתוח קיסרי שלישי סדנאות סיבוכים סיפור לידה עזרה לאחר לידה עיבוד חוויית לידה עיסוי פיזיותרפיה צלקת קיסרי אלקטיבי קיסרי חוזר קיסרי חירום קיסרי טבעי קיסרי ידידותי קיסרי יזום קיסרי מבחירה קיסרי מתוכנן קיסרי פרטי קרניוסקרל קרע דרגה 3 רופא פרטי תינוקות תינוקייה תמונות מניתוח קיסרי תרפיה מוכוונת לידה

ניתוח קיסרי כפלטפורמה להתפתחות אישית

»
»
»
ניתוח קיסרי כפלטפורמה להתפתחות אישית

בדיעבד –

היום אני יודעת לומר שהתפתחתי.

שכל מה שבניתי מבחינה מקצועית בחיי, נבנה על יסודותיה של הלידה הראשונה שלי.

יסודות רעועים לכאורה, ניתוח קיסרי חירום.

אבל זה בדיעבד. מנקודת מבטי באותם ימים, לא יכולתי לראות את ההתפתחות והיא לא העסיקה אותי.

הייתי עסוקה בכיבוי שרפות – להחלים מהלידה, לשרוד את היום, לקום להניק בלילות, לחזור או לא לחזור לעבודה, לתכנן את הלידה הבאה – הפעם ויב"ק! (האמנם?).

 

ואחרי כל אחת משלוש הלידות שלי, היה שם איזשהו שלב שאפשר היה להבחין בו רק במבט לאחור –

שלב שבו ככל הנראה נפתחו מרווחים בין רגעי הקושי וההתמסרות הטוטאלית,

ואל תוך המרווחים האלה יכלו להיכנס כל מיני דברים. למשל – הופיע פתאום חשק לבשל ארוחות גורמה (מובן שלקח עוד פרק זמן די ארוך עד שאפשר היה להתחיל ליישם את זה...), או שעלה בי איזה רעיון למשהו חדש שאני רוצה לעשות בעסק שלי.

בלידה הראשונה זה קרה רק אחרי שחזרתי לעבודה וכבר הייתי בתוך השואב-אבק הזה של בית-עבודה-תינוקת. פתאום הבנתי שאני צריכה לפתוח בלוג (שלימים הפך להיות האתר היחיד בארץ שעוסק בניתוחים קיסריים - אתר קיסר נולד שבו את קוראת כעת). אם זה לא היה נשמע הזוי, הייתי אומרת שהבלוג פתאום הבין שאני צריכה לכתוב אותו, והוא השתלט עליי לתקופת-מה.

אבל את זה רק היום אני יודעת לספר.

אז, לפני 11 ומשהו שנים, רק פשוט פעלתי לפי דחף בעצם. אני מבינה עכשיו שהיה בי איזשהו חלק, שכנראה היה רדום לתקופת מה. הוא היה בתרדמת כל אותם חודשים שבהם אני ילדתי, הנקדתי, גידלתי, קמתי בלילות... הוא היה רדום, אבל הוא עדיין היה שם. חלק בתוכי שרוצה להתפתח.

אפשר אולי לתאר אותו בעוד מילים:

זה איזשהו חלק בתוכי שמאוד מתרגש כששמים לב אליו.

הוא מלא בעניין וסקרנות, למעשה הוא כה סקרן, שברגע ש"מדליקים אותו" הוא יכול לגרום לי לשבת שעות ולחפש מידע, סרטונים ובספרים על נושא כלשהו..

אבל לא רק ללמוד הוא אוהב - אלא גם ליצור. בשלב הראשון עולים בו כל מיני רעיונות ממש חדשניים שאפשר היה לעשות אילו היה זמן.. אילו היה מספיק כסף... ואלמלא כל זה היה פאדיחה..

ועוד דבר חשוב - זה חלק שנעלב ממש בקלות. ברגע שהוא חש שיש כלפיו ספק, הוא מתחבא חזרה וחוזר לתרדמת, עד הפעם הבאה.

אז מובן שבתקופה שבה אני צריכה להקדיש את עצמי גידול המשפחה - הוא לא ירצה להופיע. הוא כאילו יודע שהוא לא יקבל את תשומת הלב שהוא צריך, ולכן הוא מוותר מראש, ומחכה.

 

אבל באותה תקופה של אחרי הלידה, פתאום זה קרה. שמתי לב שמשהו דוחף אותי לכתוב את הבלוג. זה היה כנראה החלק הזה.

פתחתי בלוג מהסוג הפשוט ביותר, באתר "תפוז" שהיה בזמנו הפלטפורמה אולי הכי פופולרית לבלוגים כאלה.

אז עוד לא היה ברשותי כל המידע שיש לי כיום על ניתוחים קיסריים, ולכן השתמשתתי בדרכים יצירתיות כדי לכתוב בלוג בנושא ניתוח קיסרי:

למשל, כתבתי את סיפור הלידה שלי, כתבתי על הציפיות שלי ללידה נרתיקית אחרי קיסרי, סיפרתי על ההחלמה שלי מהניתוח, ובהמשך גם ראיינתי נשים אחרות שילדו בקיסרי והיו להם סיפורים מעניינים.

עד מהרה הבנתי שבעצם נחוץ פה אתר ולא בלוג, כי ניתוח קיסרי הוא כה נפוץ, וכמות הנשים שיולדות בקיסרי וזקוקות למידע בנושא - היא כה גדולה, שזה מצדיק אתר אינטנרט ייחודי, ואולי אפילו פורטל. אז בהזדמנות הראשונה שהייתה לי, הקמתי אתר אינטרנט. בהתחלה הוא היה די צנוע. מידי כמה ימים העליתי בו מאמרים, סיפורי לידה ופוסטים, כמו אלה שהיו קודם לכן בבלוג.

תוך זמן קצר האתר הזה צבר כניסות, עורר התעניינות רבה והלך וגדל למה שהוא היום.

 

אבל אז בתחילת הדרך, לא ידעתי שכך יהיה. לא ידעתי שהבלוג שלי יהיה מעניין וחשוב. בעצם פתחתי אותו במחשבה שבני משפחתי יוכלו לקרוא את העדכונים שלי בקלות (כי אז התגוררתי בחו"ל, ולא, עדיין לא היה ווצאפ).

לא יכולתתי לדמיין או לצפות שהאתר יצליח, שאעשה דבר-מה משמעותי, שאהפוך להיות דולה ואעסוק בליווי ליולדות בניתוח קיסרי. כל מה שידעתי היה שיש בי איזשהו דחף. והסכמתי לתת לו לדחוף ולהוביל.

 

הנה כמה הבנות שאספתי בדרך הזאת:

  • בכל אחד מאיתנו קיימים חלקים רדומים, כאלה שאנחנו מנסות להסתיר, כאלה שאין לנו פנאי לגלות אותם ולהקשיב להם. חלקים שממתינים שניתן להם את הבמה לרגע.
  • לפעמים יקרה שנקשיב לאיזשהו דחף והוא לא יוביל אותנו לשום מקום מיוחד. וזה בסדר. זה לא אומר שעצם ההקשבה היתה טעות.
  • כדי שנוכל להקשיב פנימה ולגלות בנו את החלקים שמבקשים ביטוי - יהיה צריך בדרך כלל לעשות עצירה. ממש להקדיש לזה זמן והתכווננות. להסכים להתבונן פנימה בסקרנות ולבדוק מה מתעורר בתוכי ורוצה להישמע.
  • בתקופות שבהן אנו עסוקות בהישרדות, יהיה ממש קשה להתחיל תהליך כזה (למרות שיש אומרים שדווקא בתקופות של מלחמות עולם היו אמנים ויוצרים שהיו פוריים במיוחד).
  • לפעמים ה"משהו" הזה יתעורר בעצמו, בלי שנעשה צעד כדי לאפשר לו (כמו שבעצם קרה בסיפור שלי), אבל כן אפשר מראש להתכוונן, ליצור מרחב מתאים ולחפש בפנים, מתוך הנחה שכמעט תמיד יש בנו חלק שרוצה שנקשיב.

 

אז אולי יש כמה מרכיבים "הזויים" בטקסט הזה..

אבל אולי קראת אותו וזיהית בו את עצמך או איזשהו חלק ממך.

בכל אופן, כדאי שתדעי שקיים ליווי של תהליכים כאלה. אני מלווה בגישת B.O.T , ואשמח לעזור לך להקשיב לחלק בך שרוצה ליצור דבר מה חדש, להתפתח, לעשות שינוי מקצועי, ללמוד משהו - או כל דבר אחר.

הליווי נעשה במפגשים פרונטליים או טלפוניים (או בסקייפ) ומיועד לנשים סביב תקופת הלידה שרוצות שהצעד הבא שלהן יבוא מתוך חיבור למשהו פנימי שמזמן לא הקשיבו לו.

 

יעל רותם, מייסדת "קיסר נולד"

ליווי רגשי בשדה הלידה B.O.T

ופגישות ליווי מהלכי שינוי

052-8352515

 

Printer
הוספת תגובה
FB