קוראים לי אראל. אני אימא לשני בנים שובבים מירושלים. את הלידה של הבן הבכור שלי לא אשכח לעולם, ולא רק בגלל שהוא הפך אותי לאימא. אלא בגלל הלידה עצמה.
במסמכים הרפואיים שלי כתוב הניסוח היבש בשפה האנגלית שפירושו: "קרע דרגה שלוש". במונחים היבשים: קרע מהנרתיק עד לפי הטבעת לא כולל.
במונחים העכשווים: סבל בל יתואר וסכנת חיים והמלצה ללדת רק בניתוח קיסרי.
ההרגשה שעם הפכיתי לאם נלקחה מידי היכולת לחוש צירים, היכולת לדחוף בעצמי את התינוק שלי בדרכו לעולם. שמיעת קול בכיו של התינוק ולשבת בשיכול רגליים. ולהצטלם תמונות של סלפי ולשלוח כאילו לא קרה כלום.
הילדים שלי יבואו בחדר ניתוח זר ומנוכר ועם קול בכיים ימסרו לטיפול מסור. אוכל לתת להם נשיקה וניפרד. ההחלמה קשה, המחשבה על ילדים נוספים נתונה להחלטת הרופאים והחלמת הרחם. ואני רוצה המון ילדים.
התחושה של הסביבה שהרבה נשים עוברות קיסרי, לא מרגיעה אותי, אני מפחדת מהשלכות חמורות ועוד כל מיני מרעין בישין. אבל אני יודעת שלכל אחת בעולם יש את הנסיון שלה ואלוקים לא בוחר סתם. אני נבחרתי שילדי יבואו בדרך אחרת, בדרך שחז"ל מכנים יוצאת דופן, זכיתי שילדי יקראו קיסריים.