סיפור הלידה של טלי בלידה קיסרית.
ילדתי בתל השומר, ועברתי שם טראומה שעדיין לא נגמרה...
קיבלתי אפידורל שהפסיק לעבוד בערך כל שעה היה לי חום ומים מיקוניאלים. חיכו 4 שעות מפתיחה 10 עד שהחליטו שאני צריכה קסרי. הכניסו אותי לךידה קסרית ושם היא נולדה בלי נשימה. הראו לי אותה לשניה ולקחו אותה לתינוקיה.
בעלי ךא עזב אותה לרגע שם.
אותי הרדימו אחרי שהיא יצאה מכיון שהאפידורל הפסיק להשפיע ואני צרחתי מכאבים בחדר ניתוח.
ילדתי ב13:12 ורק ב19:00 ראיתי אותה בפעם הראשונה. מאותו רגע ידעתי שהיא לא זזה ממני. אפילו לתינוקיה שהיה צריך לשים אותה שם לבדיקות ולאינפוזיה(בגלל שהיה לי חום היא גם קיבלה אנטיביטיקה) נשארתי שם. האחיות בתינוקיה לא אהבו את זה אבל לא הזיז לי. ראיתי את כל התינוקות צורחים ואני לא הפסקתי לבכות שם. בזמן שטיפלו בבת שלי הלכתי עם כאבי תופת של הקסרי להרגיע תינוקות אחרים.
השתחררתי מהבית חולים, וחודש וחצי היא כל הזמן איתי על הידיים.
הלכתי לבדיקת רופא חודש וחצי אחרי הלידה ושם גילתי שהשאירו לי חתיכה גדולה של שליה ברחם. אחרי בדיקות לא נעימות אמרו לי שאני צריכה לעבור ניתוח להוצאת השליה.
עברתי את הניתוח לפני חודש וחצי ואז אמרו לי שאני צריכה לקחת טיפול הורמונלי כדי למנוע הדבקויות וזה יוריד לי מכמות החלב שגם ככה אין הרבה(יש מחקרים שמראים קשר בין שליה ברחם לבין כמות החלב).
לאחר חודש עשיתי שוב בדיקה וצערי גיליתי שגם הרופאה התרשלה בעבודתה ועדיין יש לי שיליה ואפילו הידבקות.
בקרוב אני אמורה לעבור שוב ניתוח ומקווה לסוף טוב.
לא ידוע אם נגרם נזק לרחם או לא.
חוויה קשה מאוד...
גם את ילדת בקיסרי? ספרי לנו על חוויית הלידה שלך ונפרסם את סיפור הלידה שלך באתר קיסר נולד.