תגיות מומלצות

B.O.T BOT VBAC אחרי לידה אחרי ניתוח קיסרי אחרי קיסרי איכילוב אימהות איפה ללדת אפידורל אפס הפרדה אשפוז אחרי קיסרי ביות מלא בית חולים בלוגים בתי חולים גלריית קיסריות דולה דולה לקיסרי דולות הדסה החלמה מניתוח קיסרי הידבקויות היפוך עובר היפרדות בטנית הכנה ללידה הכנה ללידה קיסרית הכנה לניתוח קיסרי הכנה לקיסרי הנקה העמק הרדמה הרדמה מלאה הרדמה ספינאלית הריון הריון אחרי קיסרי התאוששות ויב"ק חדר ניתוח חוויית לידה חוות דעת חזרה הביתה טיפול בצלקת טיפולים טיפים טראומה יוגה ילד שני יעל רותם ירידת מים כאבים לאחר ניתוח קיסרי לידה טבעית לידה קיסרית לידת ואקום ליווי בלידה ליווי רגשי לניאדו לנל"ק לנלק לקראת ניתוח קיסרי מיעוט מי שפיר מלווה בניתוח קיסרי מלווה לאחר לידה קיסרית מעייני הישועה מצג עכוז ניתוח קיסרי ניתוח קיסרי אלקטיבי ניתוח קיסרי חוזר ניתוח קיסרי חירום ניתוח קיסרי טבעי ניתוח קיסרי מתוכנן ניתוח קיסרי שלישי סדנאות סיבוכים סיכונים סיכות או תפרים סיפור לידה סיפורי לידה עזרה לאחר לידה עיבוד חוויית לידה עיבוד לידה עיסוי פיזיותרפיה צלקת קיסרי אלקטיבי קיסרי חוזר קיסרי חירום קיסרי טבעי קיסרי ידידותי קיסרי יזום קיסרי מבחירה קיסרי מתוכנן קיסרי פרטי קלו קוט קרניוסקרל קרע דרגה 3 רופא פרטי שאלון חוויית לידה תינוקות תינוקייה תמונות מניתוח קיסרי תרפיה מוכוונת לידה

המהפך לאימהות וחווית חוסר נראות ושקיפות בתוכו

  1. דף הבית
  2. מאמרים
  3. איך זה מרגיש?
  4. המהפך לאימהות וחווית חוסר נראות ושקיפות בתוכו
המעבר לאימהות אחרי לידה קיסרית

 

אני מאמינה שכל הורה וכל מי שעברה הריון ולידה, יוכלו להסכים שאלו אחד המהפכים הגדולים ביותר בחייהם. אך האם יש מספיק הכרה בשינוי המהותי הזה? האם יש התייחסות מספקת לכך שזו תקופת מעבר והסתגלות שדורשת זמן, החלמה והקשבה?  

 

האנתרופולגית דנה רפאל טבעה את המושג  “matrescence” כדי לתאר את המהפך הזה אל היות אם, את הרגע או התקופה בו נולדת אמא. המילה  “matrescence” לקוחה מהמילה  adolescence (גיל ההתבגרות), משום שגם האימהות היא תקופת חיים של מעבר, התבגרות ושינויים מהותיים: בתחום הפיזי, הרגשי, ההורמונלי, החברתי, ורבים אחרים. כמו כן, יש מחקרים המעידים על שינויים מוחיים משמעותיים עוד יותר מתקופת גיל ההתבגרות, המתרחשים אצל אישה בזמן ההריון ועד שנתיים אחרי הלידה.  

 

עם זאת, לצד גיל ההתבגרות שהיא תקופת מעבר ידועה ומדוברת מאד, נראה שההיכרות עם תקופת המעבר לאִמָּהוּת, עדיין לוקה בחסר. לא תמיד יש הכרה בגודל הדבר והמהפך העצום שאישה עוברת בכל תחומי החיים שלה. בגיל ההתבגרות, יש לגיטמציה מסוימת להתנהג שונה או 'מוזר' אבל באימהות עדיין יש לעתים ציפייה להפגין איזשהו אורח רוח ומנעד רגשות מסוים, כמו התרגשות או שימחה. לא תמיד מבינים שאִמָּהוּת זו הסתגלות שיש בה הרבה פנים ותחושות, שיש בה זכות גדולה אך גם יכולה להתלוות אליה חוויה של אובדן, של ה'אני' הקודם, עצמאות וחופש אישי. 

 

השינוי המהותי שמתרחש בין להיות בהריון ללהיות אחרי לידה, בין היתר ברמה ההורמנלית, גורם לכך ש70-80% מהנשים חוות איזשהו 'בייבי בלוז', שיכול להתבטא בתחושת דיכדוך, רגזנות, התקפי בכי, חרדה כללית, קשיי ריכוז. זהו מצב נפוץ ונורמטיבי שחולף באופן ספונטני אך חשוב להיות עירניים למקרים בהן בייבי בלוז מתפתח לדיכאון אחרי לידה (מתוך אתר: בטיפולנט).

 

אני זוכרת שאחרי הלידה הראשונה שלי, הרגשתי לפתע בפער מסוים באופן בו הסביבה התייחסה אליי. בתקופת ההריון, הרגשתי שקיבלתי הרבה תשומת לב, אנשים התייחסו לבטן הגדלה, שאלו לשלומי והיו בציפייה מתי אלד. אחרי שילדתי, תשומת הלב הייתה מופנית בעיקר כלפי התינוקת ואני נהפכתי לפתע ל- "אמא של..". ההתרגשות שהסביבה מביעה כלפי הביייבי החדש היא דבר טבעי, זה באמת מרגש באופן יוצא דופן. ועדיין, חייבת להיות מודעות והכרה למסע שכל אישה עוברת בדרך לאמָּהוּת ובמעבר לאִמָּהוּת. 

 

אני מאמינה שהחוויה הזו היא לא אישית עבורי אלא להרבה נשים, ויכולה להציף תחושות שונות. ההבדלים בשיח ובהתייחסות יכולים לתאר חוויה בה האישה נהפכית במידת מה מסובייקט לאובייקט, לדמות 'היולדת' או 'האם'. באופן זה, אין התייחסות מספקת למסע שהאישה עברה עד כה, לכוחות העצומים שגייסה כדי ללדת, לכאבים הפיזיים שיתכן והיא מתמודדות עמם לאחר לידה או למשקעים ואף טראומה שהיא נושאת עמה מהלידה עצמה. 

 

תחושת השקיפות המסוימת יכולה להמשיך לתוך חוויית האמָּהוּת. יש שאומרים שלהיות אם הוא כמו 2.5 משרות מלאות אך 'מקצוע' האמָּהוּת אינו מקבל הערכה ויוקרה במסונכרן לכך. אני יכולה להיזכר במצבים יומיומיים כביכול, למשל: כשבישלתי ארוחה עם הבייבי במנשא או כשהתמודדתי עם קונפליקט מסוים עם הבת שלי, שהרגשתי בשקיפות הזו. הייתה חסרה לי העדות לדבר הגדול הזה שהצלחתי לעשות. תהיתי איפה מחלקים את המדלייה. באימהות יש כל כך הרבה רגעים כאלו, היא דורשת מאיתנו כוחות עצומים, ללא הגבלת זמן, תפקוד תחת עייפות, רגישות, גמישות, יצירתיות... ועוד הרבה. 

 

אז מה יכול לעזור בהתמודדות עם השקיפות המסוימת שקיימת בהקשר ללידה ואימהות? 

מעבר לשינוי שאנחנו עוד כנראה צריכים להמשיך ולעבור כחברה ביחס לאמָּהוּת, הורות, בהבנייה של מה זה 'חופשת לידה' וביצירת תנאים מיטיבים לאישה לאחר לידה... אז קודם כל, היכולת להכיר ולדבר על כך שלידה ואמָּהוּת הוא מעבר מהותי שדורש זמן, החלמה והסתגלות, לנרמל זאת, להימנע מביקורתיות, ולתת את היחס והתמיכה הנדרשים ומגיעים לכל אישה אחרי לידה. 

 

יש פוסט שרץ ברשת שאומר: "הידעתן/ם? ניתוח קיסרי הוא הניתוח היחיד שבו נפתחות שבע שכבות של רקמות והאם צפויה לקום שש שעות לאחר מכן ולקחת אחריות על אדם נוסף חדש בחייה...".  אני חושבת שהפוסט מצליח להעביר באופן ברור חלק מההתמודדות של יולדות קיסרי שהחברה לא תמיד מודעת אליה, ואולי אפילו לא היולדות עצמן. היכולת להכיר בעצמנו בהתמודדות המשמעותית הזו, יכולה לעזור לעודד שיח פתוח על כך עם הסביבה הקרובה אלינו ולהצליח לבטא בגלוי גם את הצורך בתמיכה ועזרה. 

 

כך גם היכולת לראות את 'היוקרה' שבתפקיד האמָּהוּת והמשאבים שאנחנו מגייסות לתוכו- הוא הכרחי. היכולת לחלוק את החוויות שאנחנו עוברות, גם את הקשיים וגם את ההצלחות הקטנות והגדולות, עם הסביבה הקרובה שלנו ואימהות נוספות, יכולה לספק חוויה של עדות ולהפחית את תחושת הבדידות והשקיפות בתוך האמָּהוּת. 

 

לעתים, גם האפשרות לקחת זמן לעצמנו, בלי הילדים, להתעסק בדברים שלא קשורים לאמָּהוּת ועושים לנו טוב, יכולה לעזור בקבלת פרספקטיבה והערכה חדשה לעצמנו. 

 

יש לכן עוד רעיונות או הארות בנושא? אתן מוזמנות להגיב או לכתוב לי! 

 

אודות כותבת המאמר:

שי שנער, מטפלת באמנות (MA) ומלווה רגשית בגישת BOT. 

 

הוספת תגובה