סיפור הקיסרי של רחלי

הכל התחיל בשבוע 32 הגעתי לבדיקת הערכת משקל עובר ושם בישרו לי שהתינוקת במצג עכוז..

אני בת 25 הריון ראשון, מה לי ולצלקת, רציתי מאוד לידה טבעית! החלטתי לא לוותר, שמעתי סיפורים שהתינוק יתהפך בחודש תשיעי ואף ביום הניתוח עצמו...

הגיע שבוע 37 עדיין מצג עכוז, התחלתי לברר על היפוך חיצוני וסיכוניו והחלטתי ללכת על זה... בשבוע 39 מכיוון שהיו תנאים מתאימים עברתי היפוך והוא עבר בהצלחה.. חזרתי הבייתה שמחה ומאושרת מחכה שתתפתח לידה טבעית...

עובר שבוע, עוברים שבועיים מתחילה להגיע לביקורות... בית החולים עפ''י הנחיות חדשות לא מחכים לאחר שבוע 41 מחשש להזדקנות שילייה... התחלנו בזירוז שנקרא בלון ולאחר 12 שעות נוצרה פתיחה מלאכותית...

חוברתי לפיטוצין ומכאן הפתיחה קפצה לשמונה אצבעות. הגעתי לפתיחה מלאה אך היה חסר מחיקת שוליים. התינוקת הייתה יותר מדי זמן בתעלה ולכן הגעתי לניתוח חירום.

שבורה ומרוסקת מכל התהליך, אחרי שעשיתי הכל בכדי להימנע מניתוח מצאתי את עצמי בוכה ומתפללת שיעבור בשלום.

כבחורה מאמינה הבנתי שהכל משמיים והיה כתוב לי לעבור ניתוח קיסרי ולקבל את המתנה הכי טובה בעולם, לא חשובה הדרך חשובה התוצאה.

היום אני כאן כדי לספר שהניתוח גרם לי להעריך הרבה יותר, תפרים למטה, תפרים למעלה, העיקר שנצא בריאים ושלמים!