למה רוב המנתחים משתמשים דווקא בסיכות לסגירת העור ולא בתפרים נמסים?
נשים רבות טוענות שחלק משמעותי מחוסר הנוחות והסבל שהן חוו בימים הראשונים לאחר ניתוח קיסרי, נגרם מהסיכות שבהן משתמשים המנתחים לסגירת העור. יצאנו לברר האם הסיכות אכן מקשות על ההחלמה, וגם למה לכל הרוחות לא סוגרים את הבטן בתפר תת-עורי נמס? הרי הרפואה מאפשרת זאת!
"ביום החמישי מהניתוח הוציאו לי את הסיכות. וואוו איזו הקלה! מאותו רגע התחלתי באמת להרגיש יותר טוב."
(אורלי, 29, עברה קיסרי חירום בלידה הראשונה).
רוב המנתחים בבתי החולים בארץ סוגרים את אזור הניתוח באמצעות סיכות. זוהי הסגירה המהירה ביותר וגם הקלה ביותר לביצוע עבור המנתח ולכן כל מנתח יכול לבצע סגירה זו. סגירת החתך באמצעות תפר תת-עורי הינה סגירה מורכבת יותר שדורשת מהמנתח מיומנות גבוהה יותר וגם יותר זמן.
אם מסיבה כלשהי המנתח עובד תחת לחץ זמן, זה מגדיל את הסיכוי לסגירת העור באמצעות סיכות, ולכן גם אם ביקשת באופן מפורש שישתמשו בתפר נמס – ייתכן שתתאכזבי לגלות שבקשתך לא מולאה. יכולות להיות סיבות שונות לכך שלמנתח פשוט לא יהיה זמן לבצע תפר תת-עורי, למשל אם יש באותו יום לחץ של הרבה ניתוחים קיסריים ועליו לפנות את חדר הניתוח ולהתפנות אל המנותחת הבאה. זהו אחד החסרונות של הרפואה הציבורית.
"במעמד טרום ניתוח שאלתי אם אפשר לסגור את העור בתפרים נמסים ונאמר לי חד משמעית שהם לא עושים זאת כי זה כרוך בעלויות גבוהות לבית החולים וגם דורש זמן רב בתוך חדר הניתוח. החלטתי לא להתעקש, ולהתמקד בדברים שחשובים לי יותר..." יעל, בת 35, לאחר קיסרי שלישי, אלקטיבי.
מבחינה אסטתית, אין הבדל גדול בין התוצאות לאחר שימוש בסיכות ובתפר תת-עורי. בשני המקרים ניתן להגיע להחלמה טובה ולהצטלקות יפה, ולאחר כמה חודשים הצלקת כבר כמעט ואיננה נראית.
ניתן בהחלט להבין את הרתיעה שיש ליולדות מהסיכות. החומר הוא מתכתי ומזכיר סיכות שדכן בשימוש המשרדי שלהן, ומובן שזה לא אידאלי מהבחינה הרגשית, אולם רופאים טוענים כי לסיכות יתרון נוסף על פני התפרים הנמסים: הסיכות עשויות מחומר אינרטי שאיננו מפריע לגוף, והגוף לא מפתח אליו תגובות אלרגיות. מעבר לכך, הסגירה באמצעות סיכות אורכת פחות מדקה. יתרונות אלה בופכים את הסיכות לאמצעי סגירה נוח יותר עבור הצוות הרפואי.
החיסרון של סגירה באמצעות סיכות, מעבר לרתיעה מהן – הוא שסגירה זו מצריכה פרוצדורה של הוצאת הסיכות כמה ימים אחרי הניתוח. בדרך כלל הוצאת הסיכות נעשית ביום האחרון לאישפוז בבית החולים, על ידי אחת מאחיות המחלקה או על ידי רופא. ישנם מקרים שבהם משחררים את היולדת ועליה לשוב לבית החולים או אל המרפאה באזור מגוריה על מנת להוציא את הסיכות.
הוצאת הסיכות איננה פרוצדורה כואבת. יולדות רבות חוששת מהתהליך, כיוון שיש ממילא תחושת חוסר נוחות, כאב ונפיחות באזור החתך, והן נרתעות מכך שמישהו ייגע באזור ועוד ישלוף משם סיכות! אולם הוצאת הסיכות ידועה כהקלה גדולה על תחושת המתיחה וחוסר הנוחות ולכן שווה לחכות לרגע הזה. חלק מהנשים מדווחות כי הוצאת הסיכות כואבת מעט, בעוד שעבור אחרות זה כמעט ובכלל לא מורגש.
בין אם זכית בתפר תת-עורי, או כמו הרוב בסגירה בעזרת סיכות, בכל מקרה, תישאר צלקת לאחר הניתוח. סוגי ניתוחים קיסריים שונים משאירים צלקות בגודל וכיוון שונים, אך דבר אחד משותף לרוב היולדות באופן גורף: בסופו של התהליך, רובן מעוניינות בצלקת קטנה וכמה שפחות בולטת על גופן.
כדי להגיע למצב שבו הצלקת מהקיסרי תגיע לנראות האופטימאלית שלה: כלומר, שטוחה ומטושטשת עד כמה שניתן, מומלץ להשתמש במוצר "קלו-קוט" לאחר שהתפרים או הסיכות הורדו והמקום סגור ויבש. קלו קוט מאיץ את תהליך הריפוי של הצלקת, משטח ומרכך אותה ומפחית אודם וגרד.
ניתן למצוא את קלו קוט בצורת ג'ל למריחה- פעמיים ביום שכבה דקה מאד למשך כ- 3 חודשים או בתרסיס, למקרים בהם הצלקת כואבת מאד ואת לא רוצה לגעת בה.