אחוז הניתוחים הקיסריים מתוך כלל הלידות בישראל נמצא בעליה מתמדת. עדות של רופא מיילד בכיר.
אחוז הלידות בישראל אשר מתבצעות בניתוח קיסרי נמצא בעלייה מתמדת. אם לפני כמה עשורים היה מדובר בכ15% מכלל הלידות בישראל, הרי שהיום כבר מדובר על יותר מ 20%, והיד עוד נטויה.
לפני מספר ימים ביקרתי אצל רופא הנשים שלי, בדיקה שגרתית בתום משכב הלידה. הוא עיין במכתב השחרור שלי מבית החולים ואז סיפר, שהיום כל יולדת שניה שמגיעה אליו מסתבר שילדה בקיסרי. יכול להיות שהוא טיפה הגזים עם הסטטיסטיקה, אבל זה בהחלט יכול להצביע על מגמה. מדובר ברופא לא צעיר שנמצא בעמדה בכירה בבי"ח רמב"ם בחיפה, והוא ממשיך ומשתף אותי - כשהוא היה מתמחה (לפני לפחות 30 שנה להערכתי, אני לא יודעת את גילו המדויק), שיעור הלידות הקיסריות היה כ 17%. נתנו לנשים ללדת, גם אם זה לקח זמן רב והלידה התקדמה לאט, לא מיהרו ולא לחצו, אם היא לא תלד עכשיו היא תלד עוד כמה שעות.
היום, לדבריו, המצב השתנה. הלחץ של הזמן נכנס לתמונה, רוצים לפנות את חדרי הלידה, פשוט כך. וכך - אם הלידה מתארכת, פשוט לוקחים לניתוח. בנוסף, הוא אומר שהצוותים הרבה פחות מוכנים לקחת סיכונים - חוסר התקדמות בלידה או האטות בדופק – מייד מובילות לניתוח חירום. כך שלידה שפעם היתה מסתיימת כלידה טבעית, היום לא לוקחים שום סיכון ומסיימים בניתוח. הוא אומר שהיום אחוז הלידות הקיסריות עומד כבר על כ 30%, ולטענתו לפי המגמה שקיימת היום, נראה שבשנים הקרובות זה כבר יהיה 50%. כל לידה שניה תהיה בניתוח!!! ואני הוספתי חצי בצחוק שעוד כמה אלפי שנים עם האבולוציה ניוולד כבר עם פתח בבטן במקום צוואר רחם ונרתיק...
יצאתי מהמרפאה קצת עצובה וקצת מבולבלת, ולא יכולתי שלא לחשוב (שוב) שאולי הניתוחים שלי היו מיותרים, ושאולי אם היו נותנים לי את הזמן והתמיכה הנכונה, היו נחסכים ממני שני ניתוחים קיסריים. ברור לי שניתוח קיסרי יכול להציל חיים, על זה אין ויכוח, אבל יש כאן נקודה למחשבה. עלינו להיות מודעות לאילוצים של המערכת הרפואית, ולדרך שבה פועלים בחדרי הלידה. עלינו להגיע ללידה שלנו מוכנות, כדי לדעת ולהבין מה קורה, לשאול את השאלות ולהיות מעורבות בהחלטות, כדי שלא להגיע לניתוח שאין בו הכרח.