מאמרים אחרונים

תגיות מומלצות

B.O.T BOT VBAC אחרי לידה אחרי ניתוח קיסרי אחרי קיסרי איכילוב אימהות איפה ללדת אפידורל אפס הפרדה אשפוז אחרי קיסרי ביות מלא בית חולים בלוגים בתי חולים גלריית קיסריות דולה דולה לקיסרי דולות הדסה החלמה מניתוח קיסרי הידבקויות היפוך עובר היפרדות בטנית הכנה ללידה הכנה ללידה קיסרית הכנה לניתוח קיסרי הכנה לקיסרי הנקה העמק הרדמה הרדמה מלאה הרדמה ספינאלית הריון הריון אחרי קיסרי התאוששות ויב"ק חדר ניתוח חוויית לידה חוות דעת חזרה הביתה טיפול בצלקת טיפולים טיפים טראומה יוגה ילד שני יעל רותם ירידת מים כאבים לאחר ניתוח קיסרי לידה טבעית לידה קיסרית לידת ואקום ליווי בלידה ליווי רגשי לניאדו לנל"ק לנלק לקראת ניתוח קיסרי מיעוט מי שפיר מלווה בניתוח קיסרי מלווה לאחר לידה קיסרית מעייני הישועה מצג עכוז ניתוח קיסרי ניתוח קיסרי אלקטיבי ניתוח קיסרי חוזר ניתוח קיסרי חירום ניתוח קיסרי טבעי ניתוח קיסרי מתוכנן ניתוח קיסרי שלישי סדנאות סיבוכים סיכונים סיכות או תפרים סיפור לידה סיפורי לידה עזרה לאחר לידה עיבוד חוויית לידה עיבוד לידה עיסוי פיזיותרפיה צלקת קיסרי אלקטיבי קיסרי חוזר קיסרי חירום קיסרי טבעי קיסרי ידידותי קיסרי יזום קיסרי מבחירה קיסרי מתוכנן קיסרי פרטי קלו קוט קרניוסקרל קרע דרגה 3 רופא פרטי שאלון חוויית לידה תינוקות תינוקייה תמונות מניתוח קיסרי תרפיה מוכוונת לידה

לפעמים עושים הכל נכון ובכל זאת לא מצליחים

  1. דף הבית
  2. מאמרים
  3. איך זה מרגיש?
  4. לפעמים עושים הכל נכון ובכל זאת לא מצליחים

ליהי התכוננה ללידה טבעית ובסוף הגיעה לניתוח חירום אליו לא היתה מוכנה. היום היא רוצה להעביר לנו מסר חשוב - הכינו עצמכן גם לאפשרות של ניתוח!

מאת: ליהי קורן, שילדה בניתוח קיסרי לא מתוכנן ורוצה לחלוק עימנו מסר חשוב.

 

אני כותבת עבור כל הנשים שכמוני - חולמות על לידה טבעית, מתכוננות אליה באמצעים שונים, לומדות על דרכים להתמודד עם סיבוכים שונים שעלולים לעלות במהלך לידה כדי להמנע ככל האפשר מהתערבויות, ובמיוחד להמנע מניתוח קיסרי.

כך עברה עליי המחצית השניה של ההריון שלי - בקריאה של הספר המופלא "לידה פעילה", בקורס הכנה ללידה עם דגש על לידה פעילה וטבעית (ואף עם יחס של דחיה כלפי אפידורל ומשככי כאבים אחרים), בסדנאות שמטרתן היתה לתת לבן הזוג כלים "של דולה" לתמיכה בי במהלך הלידה, בדיונים מרובים בפורום "לידה פעילה וביתית" בתפוז, בקריאה של המון סיפורי לידה טבעיים (וגם לא טבעיים) והמון קריאה ולמידה על הנושא. כי היה לי ברור שאני רוצה לידה טבעית ופעילה, ושאני צריכה לפעול כדי למקסם את סיכויי להגשים את החלום הזה. להתכוונן כל כולי לשם, כדי להצליח.

בתוך כל זה קראתי ולמדתי לא מעט על ההתערבויות השונות שעלולות להיות בלידה, ועל כלים להתמודדות איתן. לא כדאי לקבל פיטוצין (כי הוא יוצר צירים אינטנסיביים שקשה להתמודד איתם בלי אפידורל) אז איך אפשר לקדם צירים בלי פיטוצין? כדאי למעט בזמן מוניטור (כי ההתמודדות עם צירים בשכיבה קשה הרבה יותר, וגם זה יכול להאט את התקדמות הלידה), או איך אפשר לשפר את איכות התוצאות במוניטור כדי שלא ידרשו ממני עוד זמן מוניטור, או איך אפשר לעשות מוניטור בישיבה על כדור למשל.

אבל עם כל הלמידה הזו שעשיתי, לא התייחסתי להתערבות אחת גדולה, שיותר ויותר נשים מגיעות אליה היום - ניתוח קיסרי. זה פשוט לא היה באופציות הרלוונטיות עבורי. היה לי כל כך ברור שאני רוצה ללדת טבעי ושאני צריכה לחזק את עצמי בבחירה הזו, שפשוט לא התייחסתי לניתוח כאל אפשרות. אני זוכרת שכשמשתתפת בפורום "הריון ולידה" בתפוז ראיתי המון שרשורים וקישורים על הכנה לניתוח קיסרי, ועל טיפים להחלמה ממנו, ופשוט התעלמתי מהם. אמרתי לעצמי שזה נועד לבנות אחרות, שבוחרות בניתוח קיסרי מכל מיני סיבות. אבל אני לא צריכה את זה, כי אני הולכת ללדת טבעי. בחרתי להשאיר את הלידה הטבעית כאפשרות היחידה על האג'נדה שלי.

זה דבר טבעי להתעלם מהאפשרות של ניתוח קיסרי אם אני רוצה לקבל בטחון בזה שאני יכולה ללדת טבעי. אבל היום אני מתחילה לחשוב שאולי זו היתה טעות.

 

בסופו של דבר, הלידה שלי החלה בירידת מים (מה שהיה החשש הכי גדול שלי, כי הוא גוזר שעון מתקתק עם זמן קצוב על הלידה, ומגביר בד"כ את ההתערבויות), המשיכה בפתיחה שהתקדמה לאט מאד ובירידות דופק של העובר שהלכו והחמירו. אחרי יותר מ-12 שעות בחדר הלידה בהן הגעתי רק לפתיחה 5 בקושי, וירידות הדופק החמירו מאד, הוחלט על ניתוח קיסרי.

אני אמנם הסכמתי לניתוח וחתמתי על הטפסים, ואף ידעתי שזה הדבר הנכון לעשות באותו רגע, אבל בו בזמן נמלאתי בתחושת אכזבה צורבת, וביליתי את כל הדרך לחדר הניתוח סגורה בבועת האכזבה ובוכה. כלל לא חשבתי על כך שעוד רגע אהפוך לאם. רק חשבתי על איך פספסתי את הלידה שחלמתי עליה, על הגוף שאיכזב, על איפה טעיתי בדרך שהגעתי למצב הזה.

ההתאוששות בשעות הראשונות היתה לי קשה ביותר. לא תיארתי לעצמי שאצטרך לבלות את השעות הראשונות לאמהות שלי שוכבת לבד בחדר התאוששות, בלי התינוק שנשאתי 9.5 חודשים, בלי בן הזוג שלי, כואבת וצמאה בצורה חריפה כל כך. אחר כך באו קשיים אחרים שלא התכוננתי אליהם בשום צורה - הכאבים, הקושי לקום מהמיטה לבד (איך הם לא שמים חבלים או משהו להתרומם בעזרתו בבתי יולדות שיש בהם כל כך הרבה קיסריות???), הקושי הייחודי להנקה אחרי קיסרי, אפילו דברים מטופשים כמו אי ההתאמה של תחתוני הרשת שהיו לי לסיכות מהניתוח. בן הזוג נשלח לקנות לי תחתונים חד-פעמיים מבד כי ממש חששתי מההתפסות של הרשת בסיכות. ומעל כל זה - תחושות האכזבה, הפספוס והכאב על אובדן חלום הלידה הטבעית שלי. עוד באותו יום כבר התחלתי לחלום על הלידה הבאה בלנל"ק (לידה נרתיקית לאחר קיסרי) רק בשביל התיקון. זה לא שהיו לי מחשבות או רצון בעוד ילד באותו זמן. רק רציתי עוד לידה בשביל התיקון. הפנטזיה הזו על הלנל"ק ליוותה אותי בעוצמה רבה כל השנה הראשונה אחרי הניתוח. ממש הייתי עסוקה בה באובססיביות. אני עדיין חולמת עליה היום כמובן, אבל אני חושבת שקצת נקודות של השלמה עם הניתוח שעברתי עזרו לי גם להרגיע את האובססיה הזו.

 

וכעת קראתי את מאמרה של ענבל ליכטבראון על הכנה ללידה קיסרית מתוכננת או פתאומית. מאמר מצוין. מביא כלים ונקודות חשובות להתייחסות עבור אישה שצריכה לעבור ניתוח קיסרי. התמקדתי במיוחד בחלקו האחרון - הכנה מקוצרת לניתוח פתאומי. קראתי את הדברים והבנתי כמה הם יכולים היו לעזור לי להיכנס אחרת לניתוח שלי, ולצאת ממנו אחרת.

אבל אז חשבתי על כך שרוב הסיכויים שלא הייתי קוראת את המאמר הזה כשהייתי בהריון. כי פשוט לא ענין אותי לקרוא מאמרים על הכנה לקיסרי, הרי זה לא משהו שחשבתי שאעבור.

היום אני רוצה להגיד לאישה שהייתי לפני שנתיים - תקראי את המאמר הזה! תהיי מודעת לכך שגם ניתוח קיסרי זה דבר שאולי תגיעי אליו. תהיי מודעת לכך שלפעמים אין ברירה ולמען בריאות התינוק או בריאותך זו הבחירה הנכונה. תכיני את עצמך גם לתסריט הזה, אפילו אם הוא הגרוע בעיניך, ותלמדי איך להקל על עצמך גם בתסריט הזה.

נכון שהנשים שמאמינות ורוצות בלידה טבעית מרגישות שאנחנו נמצאות בסוג של מאבק מול הממסד הרפואי על עצם הזכות ללדת טבעי, והקלות שבה רופאים ונשים בוחרים בניתוח קיסרי מקשה עלינו מאד, וגורמת לנו לחפש כלים וללמוד איך לעשות הכל כדי לא להגיע לניתוח, אבל לפעמים ניתוח קיסרי הוא הפתרון הנכון, ולפעמים אין ברירה אלא להגיע אליו כדי לצאת עם תינוק בריא או אם בריאה. לפעמים עושים הכל נכון, ועדיין לא מצליחים להגשים את החלום ללידה טבעית. ואם זה המצב - עדיין אפשר לבחור בין הגעה לניתוח בתחושה של תבוסה ואכזבה כפי שאני הגעתי, לבין הגעה לניתוח כמו מלכה, ולהפוך גם את הניתוח ללידה פעילה, כזו שאת מובילה ואת הבוחרת בה. ועדיין אפשר להתכונן גם למה שקורה אחרי הניתוח - בהחלמה, בהנקה וכו', ולהכין טיפים שיעזרו להקל על התקופה הזו.

 

 

 

הוספת תגובה

ממש כמו חווית הלידה שלי

05/02/2015 18:12
מיטל
ממש הרגשתי שאת מספרת את סיפור הלידה שלי , חודשיים אחרי עדיין קשה לי עם העובדה שלא חוויתי לידה רגילה

לא יאומן

27/02/2013 9:39
מור
כל מילה כאילו אני כתבתי.. לידה קיסרית לא מתוכננת והרצון ללידה נוספת רק כדי לחוות לידה נרתיקים..
לפחות אחת ליום עולה בי המחשבה להכנס להריון רק בשביל התיקון ללידה..
היה לי קשה, עדין קשה לי.. מרגישה פגומה! שהגוף דפוק..מתביישת בעצמי.. כמה טעויות עשיתי!!

כל הכבוד על הכתבה!

04/12/2012 17:46
טויבא אדאד
כל כך הזדהיתי לקרוא את המאמר! גם לי קרה משהו דומה: ירידת מים, צירונים חלשים, פתיחה קטנה לאחר יומיים - "מצב אידיאלי לפיטוצין" מבחינת הצוות. ואז מפל התערבויות: פיטוצין, אפידורל ולבסוף יתוח קיסרי, אליו גם הגעתי עם דמעות. ואז בהריון השני אי חופרת בעבר ומבינה, שלא התכוננתי מספיק למצב של חוסר התקדמות בלידה. שמעתי על זה, אך לא חשבתי שזה יקרה לי. עכשיו אני חושבת כמה הזדמנויות לזירוז טבעי החמצתי... אבל עדיין אי אפשר להיות בטוחה שהייתי נמנעת מהניתוח.