עקבו אחרינומרב הסכימה לכתוב כאן את סיפור הקיסרי שלה, כדי שנשים אחרות יבינו שגם אם מתכננים משהו אחד ויוצא אחר זה לא נורא ואת לא נכשלת!
סיפורי מתחיל בלילה לפני שלוש וחצי שנים. הפקק הרירי השתחרר והלכתי לבית החולים .
כמו כל אחת התכנון היה לידה רגילה ואם אפשר ללא משככים כלל.
הגענו לבית החולים בסביבות 3 לפנות בוקר. בדקו אותי והייתי בפתיחה של 2.5 ונכנסתי לחדר הלידה. אני זוכרת כמה התלהבתי מהמיטה כמה היא נוחה...
לאט לאט התחילו הצירים ועם הזמן הצירים כמובן התגברו.
הייתי נשאית GBS ולכן מההתחלה הייתי מחוברת לאנטיביוטיקה.
בסביבות 11 בערך הרגשתי שזה מתחיל להיות קשה ושאלתי מה אפשר לקחת חוץ מאפידורל ושלא ישפיע על הנסיכה שלי. נתנו לי את הגז צחוק.. עלי זה לא השפיע כלל, רק גרם לי לסחרחורת.
בסופו של דבר החלטתי שנלך על אפידורל.
המרדים הגיע בסביבות 13 ונתן לי את הזריקה. חיברו אותי לכל המוניטורים ומאותו רגע אסרו עלי כמובן להסתובב.
זכרתי שאמרו בקורס הכנה הלידה שההשפעה של האפידורל מתחילה לעבוד מקסימום תוך חצי שעה, ואני עדיין הרגשתי כאב.
האחות באה ונתנה לי כפתור ואמרה לי שבכל פעם שכואב ללחוץ וזה יתן לי עוד חומר. היא גם החליטה שאני צריכה להתחיל גם עם מסכת חמצן (שלי זכור שזה רק הפריע).
ועדיין הכאב רק הולך וגובר...
הראו לבעלי איך ללחוץ כי אולי אני לא לוחצת על כפתור הבונוס כראוי, ועדיין זה לא עזר.
בסביבות 16 אחרי החלפת משמרת, החליטו לשלוח אלי את המרדימה לבדוק למה עוד כואב לי והיא גילתה שחיברו לי את המחט לא נכון וכל החומר נשפך על המיטה ולא אצלי כלל. לאחר בדיקה התברר שכבר הייתי בפתיחה של 9.5 ולכן החלטנו לא להזריק מחדש.
מסיבה לא ברורה הנסיכה שלי הייתה גבוהה כאשר התחילו צירי הלחץ, ולכן החליטו להוריד אותי מיד לקיסרי חירום.
מכיוון שכבר עשו זריקת אפידורל (שלא צלחה) הניתוח עבר בהרדמה מלאה.
בגלל שזה היה קיסרי חירום, הנסיכה שלי איך שיצאה עלתה לתינוקיה להשגחה של 12 שעות (היא נולדה ב 17:40), ומכיוון שהיא הייתה בהשגחה וגם אני, יצא שראיתי אותה רק למחרת בבוקר.
לצערי במהלך כל הבלאגן, אני נדבקתי בחיידק שבעקבותיו הייתי כל 3 שעות עם אנטיביוטיקה במשך 12 יום.
מכיוון שהייתי עם החיידק, הייתי במחלקה עם אחיות צמודות וגם עם בנות שלפני לידה ובזירוז.
אני זוכרת שהייתה בחדר ילדונת (נראית בערך 20) וכולה פחד מהכאב שיהיה בלידה. אני זוכרת שאמרתי לה "את רואה אותי? מחוררת ביד אחת ביד השניה מחטים? עדיין בשביל הנסיכה שלי אני חוזרת עכשיו על הכל בלי לחשוב".
ללא ספק ארוע מורכב וקשה אך כמו שאמרתי בהתחלה חשוב שידעו כולן שלא הכל יוצא כמו שחושבים, אבל מה שחשוב זה האוצר שלנו! העובדה שהאוצר שלנו איתנו ממלא את החלל בצורה שרק הורים מבינים וזה מה שחשוב.
צריך להיות מוכנים להכל שהולכים ללידה, גם אם חושבים על כיוון אחד, ולזכור שאם לא יוצא לך לפי התוכנית זה בסדר וזה לא אומר עליך כלום - לא כאמא, לא כרעיה ולא כאישה.
