הראלוני בן שנה

שנה מאז שהקיסר שלי הגיע אל חיי.

17.11.2014 ארבע בבוקר, מעיר אותי ציר אימתני. כמובן שלא האמנתי ש"זה זה". כמובן שזה היה "זה"‎‏ אבל ל"זה" לקח עשר שעות של צירים, שהסתיימו בריצה לחדר ניתוח ובלידתו של הגוזל הקטן שלי. 

17.11.2014 זהו היום שבו נולדתי גם אני מחדש, היום בו השתנו חיי והפכתי לאם.

17.11.2015 מנסה לסכם שנת חיים ראשונה עם הראלוני שלי. שנה בה חוויתי את כל מגוון הרגשות האפשריים, ובכל העוצמות. לעתים קשה ועייפים, לעתים אושר שאין כמותו משום דבר אחר. שנה בה ליוויתי כל כך הרבה צעדים והתפתחות. חיוך ראשון, הרמת ראש, התהפכות, ולצד השני, התפתחות הדיבור והתקשורת, זחילה, ישיבה, עמידה....וכל צעד ממלא אותך בכזו גאווה, התרגשות ושמחה.

17.11.2015 הראלוני בן שנה, וכבר מפתח אופי. הופך מתינוק לפעוט. ואיזה אופי מדהים (ממי הוא קיבל אותו???) כל כך יסודי, רציני וטוב, סקרן ושמח. אוהב לשחק ולהיות עצמאי, בעל חדוות חיים אשר כל כך נהנה לשחק ולאכול, ובעיקר- אוהב להיות עם אנשים קרובים אליו, ובמיוחד אמא, אבל-אין כמו אבא!!!!!!

17.11.2015 הראלוני שלי, מה אאחל לך ביום הולדתך הראשון? שתמשיך לגדול ולהתפתח, ולהפגין את האופי המדהים והמתוק שלך. ולעצמי ולאביך (שאני כל כך שמחה שהוא השותף לדרכי איתך) אני מאחלת, שנהיה ראויים למתנה האדירה שקיבלנו מהקב"ה, ורק נעזור לך בדרכך.

מזל טוב, ילד שלי!!!

אוהבת, אמא